מושבת מצורעים – הבדלי גרסאות

בחלק ממושבות המצורעים הונהג [[מטבע]] מקומי (למשל אסימונים), מתוך חשש כי במידה ויעשה שימוש בכסף עובר לסוחר, עלולים מטבעות הכסף להגיע לידי הציבור הרחב ולגרום להפצת המחלה. פיתוח טיפולים יעילים למחלת הצרעת ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], יחד ההכרה בכך כי צרעת היא איננה מחלה מדבקת ביותר (לכ-9095% מהאוכלוסייה חיסון טבעי למחלה), הובילו לירידה במספר מושבות המצורעים בעולם. באזורים בעולם בהם עדיין לא ניתן לקבל טיפול יעיל במחלה, או במקומות שבהם המחלה מלווה ב[[סטיגמה]] קשה, נותרו מושבות מצורעים.

עדויות לקיומה של הצרעת בארץ ישראל ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] ניתן למצוא בשרידי עצמות [[נזיר|נזירים]] שנתגלו במדבר יהודה בכמה אתרים: בשרידי הכנסייה והמערה של מנזר מרטיריוס ב[[מעלה אדומים]]; במנזר [[יוחנן המטביל]] שבאתר [[קאסר אל-יהוד]] (סמוך ל[[בית הערבה]] הישנה); ובכמה ממנזרי [[מדבר יהודה]], בהם התגלו עקבות צרעת בשלדי נזירים. זאב ארליך (ז'בו) מ[[בית ספר שדה]] [[עפרה]] טוען טוען‏‏<ref>[http://www.makorrishon.net/show.asp?id=19682 מוסף‏מוסף 'שבת' של מקור ראשון על פרשת מצורע, 21.4.07]07‏</ref> כי ממצאים אלה מלמדים אולי שבתקופה זו היו שראו במחלת הנסן 'צרעת', המחייבת 'שילוח אל מחוץ למחנה', ולכן נמצאו נגועים אלה במדבר, לקיים את דברי הכתובים "כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ, יִטְמָא--טָמֵא הוּא: בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ." (ויקרא יג, מ"ו), "צַו, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה, כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב; וְכֹל, טָמֵא לָנָפֶשׁ." (במדבר ה, ב'). כן הוא מזהה [[רצפת פסיפס]] שהתגלתה ב[[הרצליה]] ובה הכתובת: "תרחם נא הממלכה על הצנועים ועל האומללים ועל החולים שבבית זה" כהוכחה למושבת מצורעים במקום.

* ויקטוריה היסלופ, '''האי של סופייה''', תרגום שרון פרמינגר,ידיעות אחרונות-ספרי חמד 2007. רומן המתרחש בחלקו על רקע מושבת המצורעים בספינלונגה המופיעה בתצלום שבתחילת הערך, והמתאר את אורח החיים בה משנת 1939 ועד 1957 כשהמושבה נסגרה לאחר שנמצאה התרופה למחלה.