נפוליאונצ'יק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
ROSENMAN424 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
[[תמונה:Napoleonchik.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תותח נפוליאונצ'יק מופעל ליד [[באר שבע]] ב[[מלחמת העצמאות]]]]
[[קובץ:B 179.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נפוליאונצ'יק במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה]]
'''נפוליאונצ'יק''' או בשמו הרשמי "'''תותח הרים [[קליבר]] 65 מ"מ דגם 1906'''" הוא [[תותח הרים]] [[צרפת|צרפתי]] שנכנס לשירות בתחילת המאה ה-20. תפקידו העיקרי היה סיוע באש לכוחות ה[[חי"ר]]. התותח תוכנן וניבנה כך שניתן יהיה במהירות ובקלות לפרק והוביל אותו על גבי פרדות. כמו כן ניתן היה לגרור אותו עם בהמות באמצעות מתקן מיוחד שהיה מחובר לגלגל מתכת קדמי קטן. היה בשימוש נפוץ בצרפת וב[[פולין]] בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובמספר ארצות נוספות, בהן ישראל במלחמת העצמאות.
==התותח בצה"ל==
שורה 13:
עם הגעת התותחים החל במטה הכללי ויכוח לאן לשלוח אותם היות והיה צורך בכלים כאלה בכל החזיתות. בן גוריון רצה לשלחם ראשית לחזית הירושלמית ואילו יגאל ידין הרמטכ"ל רצה לשלחם לצפון. בסופו של דבר הוכרע בפשרה לשלוח אותם מיד לצפון ומיד אחר כך לחזית המרכז.
למרות החוסר בכוונות והמצב הגרוע שנמצאו בו, הוחשו מספר תותחים ל[[צפון]], שם הופעלו לראשונה על ידי [[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים של צה"ל]], הפתיעו את הסורים, גרמו לבהלה והיו מהגורמים לנסיגה הסורית בקרב על הדגניות, לכיבוש צמח ולהדיפת הצבא [[סוריה|הסורי]] מתחומי ישראל. במשלוחים נוספים לאורך המלחמה הגיעו עוד כמה עשרות "נפוליאונצ'יקים", וכן כוונות עבור התותחים. בסך הכל הפעיל
למרות המיגבלות בנושא הכיוון הם השפיעו על קרבות רבים
שורה 23:
==לאחר מלחמת העצמאות==
בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העצמאות, כאשר נערכו קורסי קציני תותחנות ב[[תותח 25 ליטראות | תותחי שדה 25 ליטראות]], על מנת לחסוך בתחמושת יקרה של תותח זה, היו אנשי הקורס
'''תצוגה מוזיאלית''': התותחים הוצאו מהשרות הצבאי זמן קצר אחר כך ומתוך 35 תותחים שהיו בשנת 1948, נותרו כיום רק 6 תותחים במוזיאונים שונים ברחבי הארץ.
==לקריאה נוספת==
* יצחק ליס, '''תמיד תותחן''' מס' 44, סיפורו של דניאל קמחי,
== ראו גם ==
|