כלכלה אקולוגית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Yjo~hewiki (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''כלכלה אקולוגית''' הינה תחום ידע המנסה לנתח ולכוון את יחסי הגומלין בין הפעילות האנושית והטבע. להבדיל מה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]], הרואה בספרה הכלכלית עומדת בפני עצמה, או [[כלכלה סביבתית|הכלכלה הסביבתית]] המפנימה את הקישור לעולם אך ורק דרך ניצול משאבים, רואה הכלכלה האקולוגית את הפעילות הכלכלית, הפעילות החברתית והמכלול הטבעי כמערכת אחת גדולה ומורכבת, בעלת השפעות הדדיות רבות ומגוונות.
==תחומי העיסוק של הכלכלה האקולוגית==
* '''חוקי הטבע''': הפעילות הכלכלית אינה מנותקת מחוקי הטבע, אי לכך יש לבחון את הכלכלה ביחסה לחוקי
* '''שירותי הסביבה''': המערכת האנושית תלויה בשירותים שונים הניתנים על ידי הסביבה (טיהור אויר ומים, פרוק פסולת, מיתון מזג האוויר, ייצור מזון, תמיכה במערכות החקלאיות, ועוד). ראשית יש להכיר בשירותים אלו, ולאחר מכן להבין את משמעותם הכלכלית בכדי לתת תג מחיר שישקף את החיוניות שלהם לפעילות האנושית.
* '''סקאלה''': שאלת הסקאלה,
* '''תחליפיות''': ישנם גורמים (
* '''איכות''': ההבדל בין איכות חיים לרמת חיים – אין קשר ישיר בין רווחה
* '''מדדים''': מדדים חלופיים לתמ"ג, מדדים המנסים לתת אמדן לאותם דברים אחרים הגורמים לרווחה מעבר להכנסה ויכולת הקנייה.
* '''הדורות הבאים''': הדאגה לדורות הבאים. כיצד אנו מנווטים את הכלכלה האנושית (או אזורית/מקומית) באופן שיאפשר לגם לדורות הבאים חיים ברווחה, לפחות כמונו ([[קיימות]]). אם אנו במצב של 'עולם מלא', יש אפשרות סבירה שנותיר לילדינו פחות משאבים מאשר עומדים לרשותנו, ובכך הרווחה שאנו יוצרים כיום תפגע באיכות החיים שלהם (להבדיל מהדיון הכלכלי המקובל המניח צמיחה מתמדת, וכתוצאה מכך שבנינו יהנו מרווחה גבוהה משלנו). כיצד מאזנים בין הצורך של החיים היום אל מול האפשרות לפגיעה באפשרויות של הדורות הבאים?
* '''חלוקה''': שאלת החלוקה, או הפערים בחברה. אם בדורות הבאים לא נוכל להגדיל את הפעילות הכלכלית (בגלל מגבלת הסקאלה), אזי אי אפשר לומר שבעיית העוני תיפתר בכך שנגדיל את העוגה עוד ועוד כפי שנהוג להניח בניתוח הכלכלי המקובל. בנוסף לכך, אם אנו עומדים לפגוע ברווחה כיום בכדי לתמוך בצרכי הדורות הבאים, אסור לנו להזניח את עניי דורנו – הם לא צריכים לשלם את מחיר רווחת דורות העתיד. אי לכך, יש לדון במסגרת הכלכלית גם בסוגיות של חלוקת העושר וחלוקת הנטל.
* '''תיחום השוק''': היות ואין תחליפיות וקיימים גורמים חוץ כלכליים המשפיעים על איכות החיים, הרי שישנם תחומים בהם אי אפשר לקיים שוק ויש להפעיל כלי מדיניות שונים. לעיתים, משיקולים ערכיים אנו רוצים להגביל תחומים מסוימים אל מחוץ לשוק החופשי. כיצד נחליט מה נשאר מחוץ לשוק, וכיצד ננהל תחומים אלו?
* '''דמוקרטיזציה''': היות ואי אפשר להקצות משאבים מסוימים בכלי שוק, הרי שיש לפתח מנגנונים דמוקרטיים לטיפול בתחומים אלו.
* '''ערכים''': ישנם ערכים מעבר לצורך במיקסום התועלת הכלכלית ויש להתחשב בהם בתכנון מדיניות.
* '''מערכות מורכבות''': החברה, הכלכלה והסביבה הן כולן מערכות מורכבות בעלות יחסי גומלין מורכבים שאינם נהירים לנו די הצורך (ויש אומרים לעולם לא יהיו נהירים לנו...). מצד אחד, כיצד מיישמים את התיאוריה של מערכות מורכבות על הקומפלקס – כלכלה, חברה, סביבה, ומאידך, כיצד מנהלים את המערכות הללו בידיעה של מוגבלות יכולת החיזוי וההבנה שלנו את מנגנוני הפעולה (יישום עיקרון הזהירות המונעת).
* '''המערכת המוניטארית''': המערכת המוניטארית היא מבנה חברתי שהוא תוצר של החשיבה האנושית. המבנה של המערכת המוניטארית משפיע באופן מהותי על החברה והסביבה, והמבנה הנוכחי גורם להשפעות שליליות. היות וכך יש לבחון באופן ביקורתי את מבנה המערכת ולחשוב על מבנים אחרים אפשריים שגם יתמכו בפעילות הכלכלית וגם יתמכו באופן חיובי בחברה ובסביבה.
|