חיה יוסף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב |
מ קטגוריה |
||
שורה 9:
חיה יוסף כותבת ב"על המשמר" עד סגירתו ב-1995, עוברת ל"דבר" שגם הוא נסגר שנה מאוחר יותר, היא הופכת לפרי לנסרית ומתמקדת יותר ברדיו וטלויזיה.
גם כניסתה לרדיו החלה במקרה. לאחר שהתראיינה על קשיי הקליטה של עולים מגרמניה, כושר הביטוי שלה וההומור גרמו לעוגניה שמחוני להציע לה להשתתף בקביעות בתכנית הרדיו שלה "בקר טוב, אמא" ב"קול ישראל", למרות המבטא ה"ייקי" שלה – שלא השתנה עד היום . ומאז ועד היום היא לוקחת חלק בעשרות תכניות רדיו.
עם הקמת הערוץ השני, שובצה בתכנית במסגרת הטלויזיה הנסיונית, ומשם הוזמנה ל"בין הכסאות" תכניתה של רבקה פרידמן-סנה בטלויזיה הלימודית. לכבוד שנת ה-50 למדינה ריאיינה 50 דמויות מרכזיות מחיי הארץ, ביניהם פוליטיקאים, אמנים, אנשי רוח.
בשנים האחרונות לקחה חלק כמעט בכל תכנית שפנתה לגיל "הזהב", הן ברדיו והן בטלויזיה, לצידם של מנחים כגדעון רייכר, אלכס אנסקי וטליה ליפקין-שחק.
==ספריה==
חיה יוסף פירסמה ששה ספרים: "עצות מן השרוול" בהוצאת מודן, "המטבח שלי" בהוצאת מודן, "סבתא בישלה תרופה" בהוצאת ספרית הפועלים, "לידה טבעית" – ספרית הפועלים, "שלושה חודשים ויום" בהוצאת גולן. ו"ספורים קטנים על אנשים גדולים" אף הוא בהוצאת ירון גולן. ב2009 זכה ספרה "סבתא בישלה תרופה" למהדורה שלישית.
חיה יוסף פותחת את יומה בשחיה (בעיקר בבריכת גורדון) ולא מחמיצה כמעט אף קונצרט בשבת בבקר ב"צוותא". היא ידועה כמארחת מושלמת ובשלנית מדופלמת.
לחיה יש שני ילדים, ארבעה נכדים ושלושה נינים.
[[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]]
[[קטגוריה:עולי העלייה החמישית]]
| |||