אורדריקוס ויטליס – הבדלי גרסאות

מ (בוט מוסיף: hu:Ordericus Vitalis)
'''אורדריקוס ויטליס''' (בלועזית: '''Ordericus Vitalis'''){{כ}} ([[1075]] - [[1142]]?) היה [[נזיר]] ו[[כרוניקן]] [[אנגלים|אנגלי]] אשר תיעד בכתביו את קורותיהן של [[אנגליה]] ו[[נורמנדיה]] במאות ה-[[המאה ה-11|11]] וה-[[המאה ה-12|12]].
==חייו==
אורדריקוס היה בנו של כומר [[צרפת|צרפתי]], אודלר מאורליאן (Odeler d'Orleans) אשר שירת בכנסייה של אדונו-פטרונו, הדוכס הראשון של [[שרוסבורישרוסברי]] (Shrewsbury), [[רוג'ר ממונטגומרי]] (Roger of Montgommery). בהיותו בן חמש, נשלח אורדריקוס להתחנך בבית ספרו של כומר אנגלי בשם סיווארד (Siward). שש שנים מאוחר יותר העניקוהו הוריו ל[[מנזר]] הנורמני סנט אוורול אן אוש (St Evroul en Ouche), אשר סבל תקופה ארוכה מהתנכלויות מצד אנשיו של הדוכס רוג'ר, אם כי בשנותיו האחרונות התמתן הדוכס והרעיף על המנזר מתנות ומענקים. בכתביו מציין אורדריקוס כי הוריו בחרו להכניסו בשערי המנזר מתוך דאגה כנה לרווחתו. יחד עם זאת, תקופה מסוימת חש הנזיר הצעיר 'כיוסף בארץ מצרים' בלשונו; הוא לא ידע [[צרפתית]] בשעה שהגיע לנורמנדיה, ומכתביו ניתן ללמוד כי מעולם לא שכח את מולדתו, אנגליה.
 
במהלך שהותו במנזר [[הטבלה|הוטבל]] מחדש ל[[נצרות]] תחת השם ויטליס (ויטליס המקורי היה חבר ב[[הלגיון התבאני|לגיון התבאני]] האגדי), כיוון שהתקשה לבטא את שמו המקורי. יחד עם זאת, בחיבוריו הגדולים הוא מציין את שני שמותיו - הישן והחדש - זה לצד זה, תוך שהוא מוסיף את הכינוי "''Angeligena''".
חייו בין כותלי המנזר לא היו רצופי אירועים. הוא נעשה [[דיאקון]] בשנת [[1093]], ומונה ל[[כומר]] בשנת [[1107]]. הוא הורשה לצאת אל מחוץ למנזר ומזכיר בכתביו את ביקוריו ב[[קרואלנד]], [[וורצסטר]], [[קמבראי]] ([[1105]]) וקלוני ([[1132]]). אולם עיקר תשומת לבו הוקדשה לספרות, ובמשך שנים רבות בילה את חודשי הקיץ ב[[סקריפטוריום]].
 
בתקופה כלשהי בין [[1099]] ו-[[1122]] נתבקש אורדריקוס לחבר את ההיסטוריה של מנזר סנט אוורול. עבודתו, ה-''Historia Ecclesiatica'' (היסטוריה כנסייתית), הייתה לחיבור כביר הדן בהיסטוריה כללית של תקופתו. מנזר סנט אוורול היה עשיר ומכובד, ושימש גם כמקום אליו פרשו [[אבירות|אבירים]] מותשי-קרבות לקראת סוף ימיהם. אורחים ו[[צליינות|צליינים]], בעיקר ממושבות הנזירים בדרום [[איטליה]] ומאנגליה, ביקרו במנזר בקביעות. כך, אף על פי שאורדריקוס לא חווה אירועים משמעותיים, הוא למד והתעדכן אודותיהם מפיהם של הבאים בשערי המנזר. חרף סגנון כתיבתו הטרחני, אורדריקוס נותן תיאור מלא-חיים של תקופתו. הטון השולט של כתיבתו אינו מאורגן היטב וקיימות בו סטיות פתאומיות מרצף העלילה, אולם הוא מספק מידע בעל חשיבות, שכמעט ואינו מופיע בכתבים מאורגנים יותר מתקופה זו. אורדריקוס שופך אור על המנהגים, הגינונים והרעיונות של [[ימי הביניים]] המרכזיים; לעתים הוא דן בשנינות מפתיעה בהיסטוריה כמקצוע, על היבטיה הרחבים יותר. הנראטיב מסתיים בשנת [[1141]], אף על פי שכמה תיקונים נעשו ב-[[1142]]. בשלב זה הוא מספר על היותו זקן ותשוש ונראה כי לא שרד די זמן כדי לסיים את עבודתו.
 
==יצירתו==
ה-''Historia Ecclesiatica'' מתחלקת לשלושה חלקים: