ממאי – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 12 שנים
מ
אין תקציר עריכה
 
==מאבקי שליטה==
בשנת [[1359]] החל במאבק פנימי על השליטה במדינה. מכיוון שלא היה ממשפחת [[ג'ינגיס חאן]] הוא לא היה יכול להתמנות לחאן של אורדת הזהב. לכן תמך באבדולה שהיה תחת השפעתו החזקה. במהלך השנים 1359 - [[1370]] הוא ניהל מאבקים צבאיים עם הצלחות זמניות. בשנים [[1363]], [[1367]] - [[1368]] ו-[[1372]] - [[1373]] גם בירת אורדת הזהב הייתה תחת שליטתו. בסיס הכח שלו היה בחופי [[הים השחור]]. לאור כך שהוא לא הצליח לקבל את תמיכת האצולה בחלק המזרחי של אורדת הזהב הוא הנהיג מדיניות התקרבות למדינות המערב ([[ליטא]], [[ונציה]] ו[[גנואה]]). בשנת [[1370]] אבדולה נפטר באופן פתאומי. כתוצאה מכך, המוניטין של ממאי ירד, לא רק בחלקים המזרחיים של אורדת הזהב, אלא גם בנסיכויות הרוסיות. מתיחות נוספת בין ממאי לבין [[נסיכות מוסקבה]] התגלההתגלתה לאחר שממאי קטע את המדיניות המסורתית לפיה תפקיד [[נסיך ולדימיר]] מוענק ל[[נסיך מוסקבה]]. ממאי מינה לתפקיד זה את [[דמיטרי מסוזדל]] וגם את נסיך טבר. נסיכים אלה לא הצליחו לממש את התפקיד. יתרה מכך, כתשובה לצעדי ממאי, [[דמיטרי דונסקוי]], נסיך מוסקבה החזק, הקטין באופן משמעותי את התשלומים ל[[אורדת הזהב]]. בשנת [[1377]] כוחותיו של בן ברית של ממאי ניצחו את הכוחות הרוסים בקרב על נהר פיאנה ופשטו על [[ניז'ני נובגורוד]] ו[[ריאזן]]. בהמשך, בשנת [[1378]] כוחות בראשות [[דמיטרי דונסקוי]] ניצחו בקרב על נהר ווז'ה.
 
במקביל לכך, החאן [[טוכטמיש]] בתמיכת [[טימור לנג]] החל בניסיונות השתלטות על אורדת הזהב. לקראת אביב [[1380]] הוא השתלט על כל השטח, למעט חופי [[הים השחור]] שהיו בשליטת ממאי. למרות מצבו הירוד, בשנת 1380 ממאי החל בפשיטה גדולה לשטחי [[נסיכות מוסקבה]]. ב[[קרב קוליקובו]] נחל מפלה קשה. בהמשך, באותה שנה הוא הפסיד בקרב נגד החאן טוכטמיש ונמלט ל[[חצי האי קרים]] לשטחים שהיו בשליטת [[גנואה]].
לפי הערכה של ההיסטוריונים הוא נהרג שם בפקודת טוכטמיש ונקבר לא רחוק מהעיר [[פאודוסיה]].
 
צאצאים שלו שירתו בחצר נסיך ליטא ונסיכי ממשפחתמשפחת גלינסקי היו ביניהם. לפי הערכות היסטוריונים כל מנהיגי הקזקים של דנייפר היו צאצאי או קרובי משפחה של ממאי.
 
[[קטגוריה:נסיכות מוסקבה]]
101,010

עריכות