יוסף תגר – הבדלי גרסאות

תגר נודע כהומניסטכ[[הומניזם|הומניסט]] מובהק, לעתים מעודן בביטויו לעתים בוטה במשהו, אולם תמיד מעל לכל פיסולו היה שפתו היותר מדויקת. הוא השאיר אחריו מאות פסלים אותם פיסל בכל חומר פיסולי מוכר כעץכ[[עץ (חומר גלם)|עץ]], [[אבן לבנייה|אבן]], [[שיש]], [[בזלת]], [[נחושת]], [[ארד]] וסגסוגת [[אלומיניום]]. הוא לא נרתע גם מחומרים חדשים כמו [[פוליסטירן|קל-קר]] ואחרים. תגר בחייו נמנע מלהציג את פסליו כחושש שכוונותיו לא יובנו. רק כשנה לאחר מותו הוצגו שתי תערוכות חשובות בהן ניתן היה לראות מבחר מיצירותיו, האחת ב"גלריה לפיסול על-שם יוסף קונסטנט" ברמתן-גן, והשניה ב"משכן לאמנות" בחולון. שתי התערוכות התקיימו בשנת 1993.