תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
הרחבה
שורה 2:
'''לאורה''' ([[יוונית עתיקה]]: '''Λάυρα''', הגייה [[יוונית מודרנית]]: '''לָבְרָה''', בעברית "'''מִבדד'''") היא צורת [[נזירות]].
קבוצת [[נזיר (נצרות)|נזירים]] היו מתבודדים בימות השבוע ואף מסתגרים מן העולם, ונפגשים במקום משותף רק בימי התפילה, שבת וראשון. המפגש היה לצורך תפילה, סעודה והחלפת פרי עמל כפיהם של הנזירים בחומרי גלם לעבודה במהלך השבוע הקרוב. המונח "לאורה" מגיע מ[[יוונית]] ופירושו "מסדרון", "סימטה" או "שביל", והוא בא, ככל הנראה, לייצג את הדרך המחברת בין תאי ההתבודדות האישיים של חבריה.
 
לאורות התפתחו במקביל במהלך המאות [[המאה ה-3|השלישית]] ו[[המאה ה-4|רביעית]] במקומות בהם התחילו נזירים להתבודד. כלומר, ארץ ישראל, מצרים וסוריה והתפתחו מאוחר יותר במקומות אליהם הגיעה רעיון הנזירות. זה היה פיתרון עבור אותם נזירים שלא רצו לחיות במסגרת שיתופית מגבילה (מנזר) אבל רצו להיות חלק מקהילה.
 
==לאורות בארץ ישראל==