אטימולוגיה עממית – הבדלי גרסאות

אטימולוגיה עממית עשויה לעתים לשנות את משמעותה של מילה. כך למשל הפועל העברי "הציע", שמשמעותו "ערך, שיטח, פרש", קיבל את המשמעות של "נתן עצה", בגלל הקרבה בין השורשים יצ"ע ויע"ץ. המילה המקראית "[[מנזר]]" מציינת היום את מושבם של ה[[נזיר]]ים, אף על פי שבמקורה ה[[מקרא]]י אין לה כל קשר לכך. גם צורתה של המילה עשויה להשתנות, לדוגמה דוברי עברית המפרקים את הביטויים "אי-רגולרי" (במקור irregular) או "אי-לגאלי" (illegal) כאילו מדובר בתחילית העברית "אי-" המציינת שלילה, בעוד למעשה מדובר ב[[הידמות]] של התחילית הלטינית im-. בביטוי "הנץ החמה", צורת ה[[צורת מקור|מקור]] "הנץ" נתפסה כהרכבה של [[ה"א הידיעה]] למילה "נץ", וכך נוצרה הצורה "נץ החמה".

 

 

במקרא ובמקורות קדומים אחרים משמשת לעתים אטימולוגיה עממית לצורך מדרש שמות. כך למשל השם ה[[מצרית|מצרי]] "[[משה]]" נדרש בספר [[שמות]] (ב, י): "ותקרא שמו משה, כי מן המים משיתִהו". בעוד שהמקור הוא ככל הנראה המילה המצרית ל"ילד" ,ms <ref> עולם התנ"ך, שמות, עמ' 32 </ref>.