ארכאולוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 132.68.2.132 (שיחה) לעריכה האחרונה של ברוקולי |
שח' מעריכות של Odedee (שיחה) הרי אם לא נתגייס יחד לא יהיה לזה סוף. -לא יתכן שההשחתות שלהם יפלו על הכתפיים של מעטים תגית: אורלינג |
||
שורה 2:
[[קובץ:Archeology22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חפירה ארכאולוגית ב[[עיר דוד]] ב[[ירושלים]]]]
[[קובץ:Heraclius22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק ממטמון של 264 מטבעות זהב מימי [[הרקליוס]], הנושאים את דיוקנו. נתגלה ב[[עיר דוד]] בירושלים בדצמבר 2008]]
'''ארכאולוגיה''' (ב[[
הארכאולוגיה היא שדה המחקר היחיד שיש לו שיטה ותאוריה עבור איסוף ופירוש של מידע על העבר ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטורי]] האנושי, ויכולה גם להרים תרומה משמעותית להבנה של ה[[חברה|חברות]] בזמן ההיסטורי. תתי-תחומים של ה[[אנתרופולוגיה]] משלימות את ממצאי הארכאולוגיה, בעיקר [[אנתרופולוגיה תרבותית]] (שחוקרת את הממדים ה[[התנהגות]]יים, [[סמל]]יים, והחומריים של התרבות), [[בלשנות]] (שחוקרת את ה[[שפה]], כולל המקור של השפה וקבוצות של שפות), ו[[אנתרופולוגיה פיזית]] (החוקרת את ה[[אבולוציה אנושית|אבולוציה האנושית]]). תחומים אחרים גם משלימים את הארכאולוגיה, כמו [[פלאונתולוגיה]] (המחקר של החיים הפרהיסטוריים), הכוללת פלאוזואולוגיה ופלאובוטניה, [[גאוגרפיה]], [[גאולוגיה]], [[היסטוריה]], [[היסטוריה של האמנות]], ולימודים קלאסיים.
שורה 14:
מקום בו מתקיימת חפירה או מחקר ארכאולוגי מכונה '''[[אתר ארכאולוגי]]''', והעוסק בארכאולוגיה נקרא '''[[ארכאולוג]]'''.
== חשיבות ויישום ==
[[קובץ:Stonehenge Total.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[סטונהנג']], [[הממלכה המאוחדת]]]]
רוב ההיסטוריה האנושית אינה מתועדת במסמכים כתובים. כתיבה לא הייתה קיימת באף מקום בעולם עד לפני 5000 שנה, וגם אז התפשטה רק בקרב מספר מצומצם של תרבויות מתקדמות מבחינה [[טכנולוגיה|טכנולוגית]]. תרבויות אלה, שלא במקרה, הן הידועות ביותר; הן נחקרות על ידי ההיסטוריונים כבר למשך מאות שנים, ואילו הארכאולוגיה קמה רק לאחרונה. אך אפילו בתוך תרבות שהיא [[אוריינות|אוריינית]] במידה מסוימת, פעילויות אנושיות רבות אינן מתועדות. כל ידע על השנים המעצבות של התרבות האנושית – התפתחות ה[[חקלאות]], המנהגים של ה[[דת]] העממית, והקמתם של ה[[עיר|ערים]] הראשונות – חייבות להגיע מהארכאולוגיה.
שורה 24 ⟵ 25:
נקודת מבט זו מוצגת לעתים ביצירות בדיוניות פופולריות, כגון ה[[סרט קולנוע|סרטים]] "[[המומיה]]" או "[[מכרות המלך שלמה (סרט)|מכרות המלך שלמה]]" היכן שהתחום נעשה לנושא בידורי רווחי. היכן שנושאים לא ריאליסטיים כאלה מטופלים ביותר רצינות, בדרך כלל ישנם האשמות של [[פסבדו-מדע]] כלפי העוסקים בהם. אך עיסוקים שכאלה, אמיתיים או בדיוניים, אינם מייצגים את הארכאולוגיה כפי שהיא כיום.
== מטרות ==
ארכאולוגיה מסתמכת
המטרות של הארכאולוגיה אינן תמיד זהות. ישנן לפחות שלוש תאוריות לגבי מה בדיוק אמורה להיות מטרת המחקר הארכאולוגי. (אלה הם מעבר להיקף של הדיון הנוכחי, וידונו בהמשך). ובכל זאת, יש הרבה מן המשותף בין התאוריות הללו.
=== תתי-תחומים בארכאולוגיה ===
כמו ברוב התחומים ה[[אקדמיה|אקדמאיים]], ישנם מספר גדול של תתי תחומים ארכאולוגיים שמאופיינים במתודה מסוימת או בסוג של חומר (לדוגמה, [[ניתוח ליתי]], [[ארכיאובוטניקה]]), מוקד [[גאוגרפיה|גאוגרפי]] או תקופתי (לדוגמה, ארכאולוגיה של [[המזרח הקרוב]], ארכאולוגיה [[ימי הביניים|ימי-ביניימית]]), או עניין נושאי (ארכאולוגיה של [[עיצוב נוף]]), או תרבות מסוימת ([[אגיפטולוגיה]]).
== ניהול נכסי תרבות ==
"ניהול נכסי [[תרבות]]" (הקרוי גם "ניהול מורשת" ב[[בריטניה]]) היא ענף של הארכאולוגיה שאחראי לכמות גדולה מהמחקר שנעשה ב[[ארצות הברית]] וכן במערב [[אירופה]]. בארצות הברית, הרוב המוחלט של הפוליטיקאים, החוקרים, ומשלמי ה[[מס]]ים מאמינים כי "ניהול נכסי תרבות" עזר לשמר את ההיסטוריה וה[[פרהיסטוריה]] ה[[לאומיות|לאומית]], שאחרת הייתה אובדת בהתרחבות של [[עיר|ערים]], [[סכר]]ים, ו[[כביש]]ים.
בין המטרות של "ניהול נכסי תרבות" הם הזיהוי, השימור והתחזוקה של נכסי תרבות על אדמות פרטיות וציבוריות, והסרתם של חפצי ערך תרבותיים מאזורים שבהם הם
== שיטות שדה ==
=== סקר ===▼
▲===סקר===
פרויקט ארכאולוגי מודרני מתחיל לרוב עם סקר ארכאולוגי. "סקר אזורי" הוא הנסיון לאתר באופן שיטתי אתרים שלא היו ידועים קודם באזור מסוים. "סקר אתר" הוא הנסיון לאתר באופן שיטתי דברים בעלי עניין באתר, כגון [[בית מגורים|בתים]]. את שתי המטרות האלה אפשר להשיג בעזרת שיטות דומות למדי.
שורה 48 ⟵ 49:
שיטת הסקר הפשוטה ביותר היא "סקר שטחי". הוא כולל סקירה של אזור, בדרך כלל ברגל אך לפעמים ב[[רכב]], על מנת לחפש מאפיינים או ממצאים שנראים על פני השטח. סקר שטחי אינו יכול לגלות אתרים או מאפיינם שקבורים לחלוטין מתחת ל[[אדמה]], או שמכוסים ב[[צמח]]יה עבותה. סקר שטחי עשוי גם לכלול טכניקות של מיני-חפירה, כגון קידוחים או בורות קטנים.
"סקר אווירי" מבוצע בעזרת [[מצלמה|מצלמות]] שמחוברות ל[[מטוס|כלי טיס]], [[בלון|בלונים]] או אפילו [[עפיפון|עפיפונים]]. מבט מלמעלה מועיל למיפוי מהיר של אתרים מסובכים או גדולים. צילום אווירי יכול גם לגלות דברים רבים שלא ניתן לראותם מפני השטח. צמחים שגדלים על גבי מבנה [[אבן בניין|אבן]], כגון קיר, יתפתחו יותר לאט, ואילו צמחים על גבי תווי שטח אחרים, יגדלו מהר יותר. צילומים של [[שדה (חקלאות)|שדות]] [[חיטה]], שמשנים את [[צבע]]ם במהירות בזמן ה[[הבשלה]], גילו מבנים תת-קרקעיים בדיוק רב. סקרים אוויריים עושים גם
"סקר גאופיזי" הוא הצורה האפקטיבית ביותר לראות מתחת לאדמה. [[מגנומטר|מגנטומטרים]] מגלים שינויים קטנים ביותר ב[[השדה המגנטי של כדור הארץ|שדה המגנטי של כדור הארץ]] שנוצרים על ידי חפצים מ[[ברזל]], סוגים מסוימים של מבני אבן, או אפילו בורות. משתמשים רבות גם באמצעים שבודקים את ה[[התנגדות החשמלית]] של האדמה. אדמות רבות הן לחות מתחת לפני השטח, דבר הגורם להתנגדות חשמלית נמוכה. מאפיינים כגון רצפות קשות או ריכוזי אבן, גורמים להתנגדות גבוהה יותר.
אם כי יש ארכאולוגים שרואים את השימוש
סקרים אזוריים ב[[ארכאולוגיה ימית]] משתמשים ב[[סונאר סוקר-צד]].
=== חפירות ===
[[קובץ:Megiddo.jpg|שמאל|ממוזער|230px|החפירות בתל מגידו]]
חפירות ארכאולוגיות היו קיימות כבר כאשר התחום היה בידי חובבנים, והוא נותר עד היום למקור של רוב המידע שמתקבל מהשדה. החפירות יכולות לגלות כמה סוגים של מידע שבדרך כלל אינם מתקבלים בסקר, כגון [[סטרטיגרפיה]], מבנה [[ממד (פיזיקה)|תלת-ממדי]], והקשר בין חפצים ומבנים.
שורה 66 ⟵ 67:
המשימה הבאה היא לבנות תוכנית אתר, ולהשתמש בה על מנת להחליט על שיטת החפירה להמשך. מבנים או תווי-שטח אחרים (בורות, חציבות ב[[סלע]], וכו') בדרך כלל נחפרים שכבה שכבה, על מנת לתעד כל שכבה בנפרד. תוכניות ותיאורים של מבנים נפרדים [[ציור|מצוירים]] במקום על ידי מומחה, וכן [[צילום|מצלמים]] את השטח מזוויות שונות, ומתעדים את המיקום והיחס בין הממצאים והמבנים. כל המידע הזה משמש כתיעוד קבוע של הממצאים – שעתה נהרסו, ואינם קיימים עוד בשטח – ומשתמשים בו בתיאור והסבר של האתר.
== ניתוח לאחר החפירה ==
לאחר שהממצאים והמבנים נחפרו או נאספו, יש צורך לחקור אותם כראוי, על מנת להשיג את כמות המידע הגדולה ביותר. תהליך זה ידוע כניתוח לאחר החפירה, והוא בדרך כלל החלק שאורך את הזמן הרב ביותר. פעמים רבות הדו"חות הסופיים על חפירות מתפרסמים שנים לאחר סיום החפירה עצמה.
שורה 73 ⟵ 74:
טכניקות אלה מספקות מידע רב, שאחרת לא היה ידוע, ולפיכך עוזרות מאוד להבין את האתר.
== היסטוריה של הארכאולוגיה ==
{{להשלים}}
ההיסטוריה של הארכאולוגיה היא של התמקצעות מתגברת, ושל שימוש במגוון מתרחב והולך של טכניקות, על מנת למצות את מירב המידע האפשרי משרידי העבר.
שורה 79 ⟵ 80:
החפירה בקרקע וההליכה בעקבות הדי קולות העבר אינה מיוחדת לעידן המודרני. [[נבונאיד]] מלך [[בבל]] חפר וגילה מקדש קדום, ואחסן את עתיקותיו במעין "מוזיאון" בעירו, וה[[אצטקים]] גילו עניין רב בחורבות ה[[טולטקים]]. העניין במבנים ובחפצים מהעבר המשיך במהלך ההיסטוריה, בין אם מתוך יצר אספנות, ואם מתוך צמאון לחיבור לעבר, אך עיסוק שיטתי, בכלים ובמטרות מדעיות, טרם הופיע.
רק ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הוחל המחקר השיטתי של העבר דרך השרידים הפיזיים שלו, בכלים מדעיים. שיטות ארכאולוגיות פותחו על ידי חובבנים ובעלי מקצוע,
תהליך זה הומשך ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] על ידי אנשים כמו [[מורטימר וילר]], שגישתו הממושמעת לחפירה שיפרה מאוד את איכות הראיות שניתן היה להשיג.
במאה ה-20, ההתפתחות של ארכאולוגיה [[עיר|אורבנית]] ולאחר מכן של [[
== תאוריה ארכאולוגית ==
אין תאוריה אחת של ארכאולוגיה, ואף הגדרותיה אינן מוסכמות. עד לאמצע המאה ה-20 ולתחילת השימוש בטכנולוגיה, הייתה הסכמה כללית כי הארכאולוגיה קשורה באופן הדוק להיסטוריה ולאנתרופולוגיה. לשלב העיקרי הראשון של התאוריה הארכאולוגית בדרך כלל מתייחסים כ'''תרבותי''', או '''היסטוריה תרבותית''', שפותח בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת המאה ה-20.
שורה 94 ⟵ 95:
התאוריה הארכאולוגית כעת שואבת מטווח רחב של השפעות, הכוללת מחשבה [[נאו-דרוויניזם|נאו-דרוויניסטית]], [[פנומנולוגיה]], [[פוסט מודרניזם|פוסט-מודרניות]], מדע קוגניטיבי, [[פונקציונליזם]], [[לימודי מגדר]] ו[[פמיניזם]] ותאוריות מערכתיות.
== ארכאולוגיה ציבורית ==
הארכאולוגיה המוקדמת הייתה בעיקר נסיון לגלות ממצאים ותווי-שטח מרשימים, או לחקור ערים נטושות גדולות ומיסתוריות. חיפושים כאלה המשיכו להקסים את הציבור, כפי שניתן לראות בספרים וסרטים פופולריים.
שורה 105 ⟵ 106:
לארכאולוגים חשוב מאוד הקשר עם האוכלוסייה המקומית והידע שלה, והם בדרך כלל משתפים פעולה עם אגודות ארכאולוגיות והיסטוריות מקומיות.
=== שוד עתיקות ===
[[שוד]] עתיקות על ידי אנשים המחפשים אוצרות הוא בעיה עתיקת יומין. לדוגמה, רבים מקברי [[הפרעונים]] ה[[מצרים]] נשדדו כבר בעת העתיקה. התקדמות הארכאולוגיה גרמה לכך שאתרים עתיקים הם בעלי עניין ציבורי ומדעי רב, אך גם הזמינה יחס לא רצוי ליצירותיהן של התרבויות העתיקות. הדרישה הרבה לממצאים מביאה לשוד ולסחר בעתיקות לאספנים פרטיים. השודדים לא רק הורסים את האתר ההיסטורי וגונבים מהתרבות המקומית את מורשתה, אלא אף מונעים מהארכאולוגים מידע חשוב על ידי כך שהם מוציאים את הממצאים מההקשר בו נמצאו.
התודעה הציבורית מקשרת בין שוד עתיקות ל[[העולם השלישי|ארצות עולם שלישי]], שרבות מהן שוכנות על [[תל]]יהן של תרבויות עתיקות, ועם זאת אין להן רצון או משאבים להגן על אתריהן. כמו כן, המחיר הגבוה ששוד העתיקות מכניס, מזמין ביותר כשמדובר באוכלוסיית [[איכר]]ים עניים. אך שוד עתיקות קיים גם ב[[ארצות הברית]] ובמערב אירופה. ב[[ישראל]] נשדדים אתרים וחורבות רבות. אחד האזורים הבולטים בשוד עתיקות הוא [[שפלת יהודה]], הכוללת תלים, חורבות, [[מערכות המסתור של בר כוכבא|מערכות מסתור]] ומערות קבורה רבות. האחרונות מהוות מטרה מרכזית לשודדי העתיקות משום שרבות ממערות הקבורה שייכות למשפחות אמידות, ועשויות לכלול רכוש וחפצים יקרי ערך.
== ראו גם ==
* [[ארכאולוגיה בישראל]]
* [[אתר ארכאולוגי]]
שורה 117 ⟵ 118:
* [[פרהיסטוריה]]
* [[ארכאולוג]]
=== ענפים בארכאולוגיה ===▼
▲===ענפים בארכאולוגיה===
* [[ארכאולוגיה ימית]]
* [[ארכאולוגיה מקראית]]
שורה 126:
* [[אגיפטולוגיה]]
=== שיטות תיארוך ארכאולוגיות ===
[[קובץ:Egeved.JPG|שמאל|ממוזער|250px|טבעות עצים]]
[[שיטות תיארוך מוחלט]]:
* [[תיארוך פחמן-14]]
שורה 134 ⟵ 136:
* [[תיארוך באמצעות סטרטיגרפיה]]
* [[תיארוך באמצעות טבעות עצים]]
* [[תיארוך טיפולוגי]]
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Archaeology|שם ויקישיתוף=ארכאולוגיה|ויקיחדשות=קטגוריה:ארכאולוגיה|שם ויקיחדשות=ארכאולוגיה}}
* [http://www.ifeel.co.il/page/10613 חפירות ארכאולוגיות בירושלים]
שורה 142 ⟵ 144:
* [http://mushecht.haifa.ac.il מוזיאון הכט - ארכאולוגיה של ארץ ישראל]
* [http://www.archeo-logic.com/index.html מכון ישראלי לארכאולוגיה]
* [http://www.archaeologychannel.org/ ערוץ הארכאולוגיה] - ארכאולוגיה במולטימדיה
* [http://nefer-seba.net/Archaeological-Fieldwork.php אתרי חפירות, התנדבות ועבודה ארכאולוגית בעולם]
* [http://wasteflake.com/tiki-index.php?page=PopularArchaeology ארכאולוגיה בתרבות הפופולרית]
שורה 150 ⟵ 152:
* [http://archeology.patron.co.il קישור לאתר ארכאולוגי - ארכאולוגיה ברשת]
* [http://www.bibleage.com/ "עידן התנ"ך" אתר ארכאולוגי היסטורי מקראי]
*
[[קטגוריה:ארכאולוגיה|*]]
| |||