אלכסנדר מטבר – הבדלי גרסאות

|שם בשפת המקור=ДмитрийАлександр Михайлович Тверской

|צאצאים=היו לו 8 ילדים

בשנת [[1318]] אביו [[מיכאל מטבר]] חילק את הנסיכות שלו בין האחים [[דמיטרי מטבר]] ואלכסנדר.לאחר הריגת אביו ב[[אורדת הזהב]], אלכסנדר נסע ל[[ולדימיר]] והתפייס עם [[יורי ממוסקבה|יורי, נסיך ולדימיר]]. למרות זאת, היריבות בין נסיכי טבר לבין יורי לא הסתיימה. בשנת [[1326]] [[דמיטרי מטבר]] הרג את יורי בחצר [[חאן]] אורדת הזהב ובהתאם להחלטת החאן הוצא להורג בעצמו. כתוצאה מכך, התמנה אלכסנדר לנסיך ולדימיר וחזר ל[[טבר]]. תחילת כהונתו עברה בשקט יחסית, אך בסוף קיץ [[1327]] לטבר הגיע משלחת גדולה מ[[אורדת הזהב]] בראשות קרוב משפחה של החאן. הם התמקמו בארמון הנסיך ואז התפשטה שמועה שראש המשלחת מתכוון להתמנות לנסיך טבר ו[[אסלאם|לאסלאם]] את תושבי העיר. תושבי העיר פנו לנסיך אך הוא הרגיע אותם. ב-[[15 באוגוסט]] 1327 החלה התקוממות עממית שבמהלכה כל אנשי המשלחת נהרגו. בהתאם לדעת ההיסטוריונים הנסיך לא יזם את ההתקוממות, אך גם לא פעל מספיק להרגעת הרוחות. החאן יזם פעולת תגמול ובראש הכוח עמד [[איוואן הראשון, נסיך מוסקבה]](איוואן קליטא) שהובטח לו מינוי נסיך ולדימיר לאחר סיום המערכה. הנסיך ומשפחתו נמלטו ל[[פסקוב]] וערי הנסיכות שנשארו ללא הגנה צבאית נכבשו בקלות. [[איוואן הראשון, נסיך מוסקבה]] התמנה לנסיך ולדימיר ואלכסנדר החל בחיי גלות.

אלכסנדר התגורר ב[[פסקוב]] כ-10 שנים. הוא נתמך על ידי [[הדוכסות הגדולה של ליטא|נסיך ליטא]] ואלכסנדר לא פעל לחזור לטבר.

מספר חודשים לאחר שהותו בפסקוב, הגיעו לעיר שליחים של נסיכי מוסקבה וסוזדל שניסו לשכנע את אלכסנדר לנסוע לחצר ה[[חאן]]. אצילי פסקוב שכנעו אותו שהדבר מסוכן וככל הנראה הוא לא יחזור משם בחיים. בלחץ איוואן קליטא, ראש הכנסייה הרוסית הכריז חרם על הנסיך ותושבי פסקוב. כתוצאה מכך, אלכסנדר עזב את פסקוב ונסע ל[[ליטא]]. לאחר כשנה וחצי הוא חזר לפסקוב והתמנה לנסיך. בשנת [[1336]] הוא שלח את הבןבנו שלו פיודור ל[[אורדת הזהב]] במטרה לגשש האם יש סיכוי להתפייסות עם החאן. בשנת [[1337]] הוא נסע בעצמו והופיע בחצר החאן. הוא אמר לחאן שמוכן לקבל כל החלטה שלוהחלטתו. חאן אורדת הזהב החליט לסלוח לאלכנסדר ואף החזיר לו נסיכות טבר.