Directory service – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
טרול רפאים (שיחה | תרומות) עריכה חלקית ביותר והחזרת תבנית העריכה |
||
שורה 1:
{{עריכה|דרושה ויקיזציה|נושא=מחשוב}}
'''Directory service''' ('''שירותי מדריך''' או '''שרותי ספרייה''') הוא [[תוכנה]] המשמשת לאגירה, הפצה וחיפוש של מידע משותף ב[[רשת מחשבים]]. סוגי המידע העיקריים המנוהלים על ידי התוכנה כוללים מספרי [[טלפון]] וכתובות [[דואר אלקטרוני]] של משתמשים, כתובות הרשת של [[מדפסת|מדפסות]] ו[[מחשב]]ים, סיסמאות של משתמשי מחשב, הרשאות, קונפיגורציות של יישומים מבוזרים ו[[מפתח ציבורי|מפתחות ציבוריים]].
שורה 16 ⟵ 17:
ישנם כמה מאפיינים אשר מבדילים בין שירותי ספריה רגילים למסגי נתונים יחסיים. כמובן שיש יוצאים מן הכלל אבל באופן כללי ניתן למצוא את ההבדלים הבאים:
שורה 27 ⟵ 28:
* במקום, ההיררכיות שתוארו בפרוטוקול ה-X.500 נחשבו לבעיות ביחס לעיצוב הנתונים במאגרי נתונים יחסיים. אולם, מודלים של מבנה נתונים מסוג אובייקטים במאגרי מידע, מבוססי Java מודרניים המשתמשים בתכנון מונחה עצמים (Object Oriented) ו-XML מוכיחים שהספריות מתפתחות בשונ לתכנון המקורי שלהן.
* הסכמות (Schemas) ספריות מוגדרות שמכילות משפחות של אובייקטים (Object Class), מאפיינים (Attributes) ו-Namespaces. כאשר הגדרת ה-objectClass מכילה את המאפיינים הבאים:
==השונה בין שירותי ספריה למסדי נתונים יחסיים==
▲ - חייב (Must) – המאפיין שחייב להופיע תמיד בכל ההופעות של ה-objectClass.
▲ - אפשרי (May) – מאפיין אשר ניתן להגדיר אותו אולם גם ניתן לתת ערך ריק (Null) דומה למאגרי מידע רציונליים.
▲ - מאפיינים יכולים להכיל כמה ערכים (Multi Valued) דבר המאפשר שימוש שונה. לדוגמה מאפיין יכול להכיל שם מחשב ואת המספר
▲ הסידורי שלו ברמה אחת של עץ הנתונים ורשימת מספרי טלפונים ברמה אחרת.
▲ - השימוש במאפיינים ו-objectClasses מוסדר על ידי שימוש במספרים חד-חד ערכיים המסופקים על ידי ארגון ה-IANA. לכן, חברות המפתחות אפליקציות
▲ המבוססות על מודל הספרייה, ישאפו להשתמש במאפיינים שכבר הוגדרו כבר כדי לחסוך עלויות.
▲ - מאפיינים מקושרים ל-Namespaces. כלומר כל objectClass יורש את המאפיינים של ה-objectClass מעליו (ולבסוף את המאפיינים של
▲ ה-objectClass הרמה העליונה ביותר דבר אשר מוסיף מאפיינים נוספים.
▲ - שירותי ספריה רבים נמצאים בשימוש בתכנון אבטחת המידע בארגונים גדולים ולכם יש להם זיקה רבה למאפיינים חשובים כגון שליטה בגישה למידע
▲ (Access Control).
מבחינה ארכיטקטורית, ההבדל העיקרי בין שני סוגי מאגרי המידע האלו הוא שאפליקציה אשר מתבססת על מאגר מידע יחסי מתוכננת להשתמש במודל מידע מסוים יחידני (יחסי), בעוד שספריה מחזיקה "מזהים" מיוחדים עבור אובייקטים אפליקציות שונות יכולות להשתמש בהם באופן שונה.
שורה 45 ⟵ 47:
ניתן למצוא אינדיקציה טובה בתהליך העיצוב של מאגרי מידע יחסיים בכמות המאגרים העצומה אשר בשימוש בשוק למטרות שונות. לעומת זאת, חברות שרוצות לנהל זהויות בתוך הארגון שלהם ולחשוף שירותים שונים ללקוחות יעדיפו את מבנה הספריות.
שירותי הספרייה היוו חלק מיוזמת ה-Open Systems Interconnection (או OSI). בשנות ה-80 של המאה שעבר, ארגון ה-ITU וארגון ה-ISO הציגו את פרוטוקול ה-X.500 אשר היווה את הבסיס לכל שירותי הספרייה הקיימים כיום. המטרה הראשונה של הפרוטוקול הייתה שימוש בהעברת הודעות אלקטרוניות בתוך הרשת הארגונים וחיפוש משאבי רשת תוך שימוש בשמות. פרוטוקול ה-LDAP מבוסס על הגדרות מבנה הספרייה ב-X.500 אולם משתמש בהגדרות פרוטוקול ה-TCP/IP וקידוד מחרוזות תווים המגודרים בפרוטוקול ה-DAP מה שמקשר אותו יותר לעולם האינטרנט. לאורך השנים ניתן למצוא יישומים שונים של שירותי הספרייה מחברות שונות בהם ניתן למצוא מערכות מפורסמות כגון ה- DNS, Active Directory, Novell's eDirectory, Sun NIS ועוד.
| |||