פוסט-דוקטורט – הבדלי גרסאות

פוסט הדוקטורט מיוחדת משאר התקופות בהן אדם משתתף בעריכת מחקרים, בזה שבתקופה זו הוא אמור להיות האחראי היחידי לעבודתו. זאת בניגוד לתלמידי [[תואר שני]] ו[[דוקטורט|שלישי]], אשר בעת הכנת עבודת המחקר שלהם אמורים להיעזר במנחה ובסיכומה יפרסמו מאמר בכתב עת בו המאמרים עוברים [[ביקורת עמיתים]], או [[תזה]], ובניגוד לחוקר במשרת מרצה, שמשמש כמנחה לתלמידי תואר שני ושלישי. הבדל שני בין תקופת מחקר זו לתקופות מחקר אחרות הוא שתוצר המחקר חייב לכלול מאמר בכתב עת עם [[ביקורת עמיתים]] ואינו כולל [[תזה]].

 

 

מוסדות אקדמיים בוחרים בדרך-כלל את החוקרים שהם מעסיקים על-פי יכולתם לעסוק במחקר באופן עצמאי. לעתים קרובות עבודת ה[[דוקטורט]] אינה מוכיחה יכולת כזו באופן מספק, בשל [[ביזור]] האחריות בין התלמיד למנחה. מעבר לזאת מוסדות אקדמיים מעוניינים שהחוקרים שלהם יהיו אנשים רחבי אופקים שהשתתפו במחקרים שנעשו במקומות שונים בעולם. משום כך התגבשה מסורת לפיה אדם המבקש משרה אקדמית צריך לעסוק כמה שנים במחקר, במוסד אחר מזה שבו כתב את הדוקטורט שלו. מסורת זו תורמת ליצירת קשרי עבודה חדשים והפריה הדדית.