|
==הקהילה היהודית==
ראשיתה של הקהילה היהודית בליטן היה בשנת [[1804]] אז ישבו ב-ל' 14 תושבים פטורים ממסים, ומסתבר שהיו יהודים.{{מקור}} אולם רוב היהודים השתקעו בה באמצע [[המאה ה-19]]; רובם בעלי מלאכה, בעיקר פרוונים ונגרים, ומקצתם חנוונים.
קהילה מאורגנת לא הייתה בעיירה, ואת תפקידי הקהילה מילא ועד בית הכנסת. גם [[בית קברות]] לא היה בה והמתים הובאו לקבורה בבית העלמין ב-פאלטיצ'ן (Falticeni). רב המקום היה ר' יוסף לנדאו (Landau, נולד ב-1791) שעבר לאחר מכן ל-יאש (Iasi). מחבר ספר ההלכה הגדול "ברכת יוסף" (ע"מ).
ערב פרוץ מלה"ע ה-1, כללה האוכלוסייה היהודית ב-ל'בליטן 4 פרוונים, 6 חייטים, 3 נגרים, 15 חנוונים, 3 בעלי מסבאות, שהיו גם סיטונאי תבואה. בידי יהודי אחד הייתה אחוזה של מטעי סלק סוכר על שטח של 5 הקטאר.
לאחר האמאנציפאציה בשנת 1919 נבחר ב-ל'בליטן יהודי אחד למועצת העיירה.
רדיפות היהודים בעיירה התחילו בימי שלטון גוגא-קוזא (Goga-Cuza), ב-1937. רבים מהיהודים נקנסו לפי חוק לשמירת הבריאות, בתואנה שחנויותיהם אינן נקיות.
עם נסיגת הצבא הרומני מבאסאראביה ביולי 1940, השליכו חיילים רומניים כמה יהודים מקרונות הרכבת בשעת נסיעתה. יהודים אחרים נכלאו ונפדו בידי מנהיגי יהודי ל'.
עם פרוץ המלחמה בין [[רומניה]] לבריתל[[ברית המועצות]] נצטוותה כל האוכלוסייה היהודית, ב-[[22 ביוני]] [[1941]], להתייצב לעת ערב ליד בנין העירייה. בינתיים הודיע להם ראש העיירה בחשאי שעומדים לגרשם מן העיר. כשבאו בערב לבית העירייה אמר להם קצין הז'אנדארמריה שלפי צו מאת [[יון אנטונסקו]] יובלו למחרת הבוקר ברגל ל-לעיר המחוז [[פאלטיצ'ן, עיר-המחוז]]. בעזרת ראש העיירה קיבלו רשות לשכור עגלות. את מפתחות דירותיהם וחנויותיהם נאלצו למסור למפקד הז'אנדארמריה. משנתייצבו למחרת היום, עברה במקום שיירה של מכוניות צבאיות בדרך לחזית, ובאחת מהן ישב אנטונסקו, שהתרעם על כי "היהודונים" טרם עזבו את המקום. לעת ערב הגיעו המגורשים ל-פאלטיצלפאלטיצ'ן (ע"ע), ושם נתקבלו על ידי היהודים שבעיר, שהשתדלו לסייע להם.
===לאחר השואה===
לאחר המלחמה חזרו ל-ל'לליטן כ-20 משפחות יהודיות. הרוסים, בעברם דרך העיירה, השתמשו בבית הכנסת כאורווהכ[[אורווה]] לסוסיהם. מבניין ביהכ"נ נשארו רק הכתלים והגג. ה"[[ג'וינט]]" תרם כסף לתקון הבניין, ואף סייע בכסף ובמזון ליהודים שחזרו.
[[קטגוריה: בוקובינה: ערים]]
[[en:Liteni]]
| 