חוק יסוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{הממשל בישראל}}
'''חוקי היסוד''' הם הדרך שבה בחרה [[הכנסת]] לשם גיבוש הדרגתי של [[חוקה]] ל[[מדינת ישראל]]. על הליכה במסלול זה הוחלט לאחר ש[[הכנסת הראשונה|בכנסת הראשונה]] נמצאו תומכים ביצירת חוקה יחד עם רבים שהתנגדו לה. הפשרה שהוצעה על ידי [[ח"כ]] [[יזהר הררי]], נוסחה ב-[[13 ביוני]] [[1950]] ב[[החלטת הררי]]: "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים- פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה".
 
מרבית חוקי היסוד שנחקקו עד כה עוסקים במוסדות המדינה: הכנסת, [[הממשלה]], [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], ועוד. שני חוקי יסוד נוספים – [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]] – שעוסקים ב[[זכויות האדם]] ונחקקו בשנת [[1992]] כחוקים רגילים, הוכרזו והוכרו [[דה פקטו]] כחוקי יסוד על ידי [[בית המשפט העליון]] במהלך [[שנות התשעים]]‏‏<ref>‏[[יוסי דהאן]], '''תאוריות של צדק חברתי''' (ישראל: משרד הביטחון, 2007‏), עמ' 126</ref>.