נבי סבלאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט
הרחבת הערך ובטול הקצרמר
שורה 1:
[[תמונה:נבי סבלאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה קברו של נבי סבלאן, [[חורפיש]].]]
[[תמונה:השער לקברו של נבי סבלאן.jpg|שמאל|ממוזער|150px|השער המוביל לקברו של נבי סבלאן. ניתן לראות את סמלי ה[[כוכב (סמל)|כוכב]], שהוא סמלם של ה[[דרוזים]], מתנוסס מעל שני עמודי השער.]]
'''מקאם נבי סבלאן''' הוא ה[[נביא]]המקום השני בחשיבותו ל[[דרוזים]]לדרוזים בארץ, אחרי קבר [[נבי שועייב]] (הנביא [[יתרו]]) ב[[קרני חיטין]]. ישבמסורת המזהיםהדרוזית אותומזהים את נבי סבלאן עם [[זבולון]] בן [[יעקב אבינו|יעקב]]. המקום נמצא בראש הר זבול בגובה 814 [[מטר]]. כביש מוביל ממרכז [[חורפיש]] לאיזור הקבר.
 
לפי מסורת זו אימץ סבלאן חיי צנע וסגפנות והקדיש את חייו לעבודת האל. הוא יצא מ[[מצרים]] ל[[חברון]] כדי לשכנע את עובדי האלילים לקבל את דת האל היחיד אבל בגלל התנגדותם הוא נאלץ לברוח לגליל והתיישב במערה על הר זבול, שם הקדיש את זמנו לימוד כתבי הקודש תוך שהוא חי חיי סגפנות. החברונים עלו על עקבותיו אך בדרכם היה עליהם לחצות את [[נחל כזיב]] המקיף את ההר. אז אירע נס - מי הנחל גאו וחסמו את דרכם. מאז נקרא חלק זה של נחל כזיב בשם "ואדי חאביס" (נחל המחסום).
השם מציין גם את מקום קבורתו של נבי סבלאן, על [[הר זבול]] שב[[הגליל העליון|גליל העליון]] ליד הכפר [[חורפיש]], מעל [[נחל כזיב]]. במקום זה מציינים הדרוזים מדי שנה ב-[[10 בספטמבר]], את חג הנביא סבלאן.
 
לפי המסורת בנה סבלאן במו ידיו חדר מעל המערה ובו התגורר והמשיך בלימוד הדת ובהפצתה. בערוב ימיו עבר לכפר בחא ב[[הר הדרוזים]] שם נפטר.
 
הדרוזים בנו על ההר מתחם גדול. המצבה נמצאת בחדר קטן במרכז המבנה. במקום גם אולמות לקבלות פנים, בית תפילה ובית ספר ללמודי דת (מדרסה). פעם בשנה, ב-[[10 בספטמבר]], נערכת חגיגה גדולה בהשתתפות אלפי דרוזים.
 
המסורת היהודית אינה מכירה את נבי סבלאן והיא מראה את קברו של זבולון בעיר [[צידון]] ב[[לבנון]].
[[קטגוריה:אנשי דת דרוזים]]
{{קצרמר|דת}}
{{נ}}