החזית העממית לשחרור אריתריאה – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Eritreapdf.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון.]] השעביה שבה כ-30% מהלוחמים היו נשים נוצרה ב-[[1970]] כארגון שמאל שהתפצל מארגון ה[[ג'אבחה]]. הכינוס הראשון של הארגון החדש התרחש ב[[ינואר]] [[1977]] ושם נקבעו באופן רשמי המטרות של הארגון. בכינוס הארגון אימץ תוכנית ליברלית ובה נקבעה זכויות האישה וחינוך על מנת להוריד את הבורות בקרב האוכלוסייה, בכינוס זה נקבע שהארגון מכיר רק בגבולות מתקופת הקולוניאליזם האיטלקי. בעקבות הפיצול השעביה וה[[גוהג'אבחה]] עלו בדרגת העימותים מעימות אידאולוגי לעימות צבאי במשך [[מלחמות האזרחים האריתראיות]] במקביל למלחמה כנגד אתיופיה. בתחילת שנות ה-80 של [[המאה ה-20]] הסכסוכים הסתיימו כאשר השעביה הצליח כמעט להשמיד את הג'אבחה וראשיהוראשיו נמלטו ל[[סודאן]] השכנה ובכך השעביה היה הארגון העיקרי בלוחמה כנגד אתיופיה עד שהשלים עם הארגון המתחרה בכינוס השני של הארגון ב-[[1986]].

במשך המלחמה כנגד אתיופיה הארגון הצליח לתפוס חיילים אתיופים רבים בשבייבשבי. הארגון לא התעלל בשבויים אך גם לא דאג להם <ref>Johnson, Michael; Johnson, Trisha (April 1981). "Eritrea: The National Question and the Logic of Protracted Struggle". African Affairs 80.</ref>. במשךבמהלך המאבק הארוך שלו הארגון ייצר בתי חולים תת-קרקעיים ששם ייצרו גם תרופות ללוחמים. בכינוס השני של הארגון שהיה תחת סימן איחוד בין השעביה והג'אבחה הוסכם שלשני הארגונים תהיה הנהגה מרכזית אחת <ref>Doris, Burgess; Cliffe, Lionel (Spring 1987). "EPLF Second Congress". Review of African Political Economy 14 (38): 107. doi:10.1080/03056248708703724</ref>. ב-[[1988]] הארגון המשותף החל במתקפה נרחבת כנגד הצבא האתיופי והצליח להשתלט על צפון אריתריאה, שני הארגונים הצליחו לכבוש את כל אריתריאה ב-[[24 במאי]] [[1991]]. לאחר כיבוש אריתריאה הארגון שנה את שמו ל[[החזית העממית לדמוקרטיה וצדק|חזית העממית לדמוקרטיה וצדק]] והיא המפלגה הפוליטית היחידה באריתריאה.