ביל אוונס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט משנה: ru:Эванс, Билл (пианист) |
הוספת מידע, הוספת קישורים ועריכה קלה |
||
שורה 5:
([[18 באוגוסט]] [[1929]] - [[15 בספטמבר]] [[1980]]), המוכר כ'''ביל אוונס''', [[מלחין]] ו[[פסנתרן]] [[ג'אז]] [[ארצות הברית|אמריקאי]].
ויליאם ג'ון אוונס נולד בפליינפילד, [[ניו ג'רזי]] ב-[[18 באוגוסט]] [[1929]]. כשהיה בן שש החל
לאחר שהשתחרר מהצבא בשנת [[1954]] החל אוונס לנגן ב[[ניו יורק]] עם מוזיקאי ג'אז בכירים, בהם ה[[קלרנית|קלרניתן]] [[טוני סקוט]], ה[[חצוצרן]] [[ארט פארמר]], ה[[סקסופוניסט]] [[לי קוניץ]] וה[[קונטרבס|בסיסט]] [[צ'ארלס מינגוס]], איתם גם הקליט את הקלטותיו הראשונות.
בסוף שנת [[1965]] הקליט אוונס את אלבומו הראשון כמנהיג, "New Jazz Conceptions", יחד עם הבסיסט [[טדי קוטיק]] וה[[מתופף]] [[פול מושן]], איתו הרבה לעבוד גם בהמשך הקריירה המוזיקלית שלו. האלבום סימן כי באותה התקופה אוונס הושפע עמוקות מ[[באד פאוול]] ומ[[מוזיקה קלאסית]], עם מהלכי אקורדים ו[[הרמוניה|הירמוני]] [[אקורד]]ים חדשניים, שהיוו את אבן היסוד של הג'אז המודרני.
מאוחר יותר התפנה אוונס להקליט את תקליטו השני "everybody digs bill evans" ביחד עם הבסיסט סם ג'ונס והמתופף פילי ג'ו ג'ונס. כחודש לאחר תקליט זה חזר אוונס לאולפן ההקלטות, שוב עם פילי ג'ו ג'ונס והפעם עם הבסיסט פול צ'יימברס. לאחר הקלטת אלבום זה פנו השלישייה להקלטת אלבום טריו, אולם בסיום ההקלטות החליטו שהשלישייה אינה מעניינת מספיק והחומר נגנז עד שנת [[1975]], אז יצא תחת השם "on green dolphin street".▼
בשנת [[1958]] הצטרף אוונס לשישייה של [[מיילס דייוויס]], בה היה המוזיקאי הלבן היחיד. אוונס היה חבר בהרכב למשך פחות משמונה חודשים, אך לבקשת דייוויס, חזר אליו בתחילת [[1959]] להקלטת "Kind of Blue", שהפך לאלבום הג'אז הנמכר ביותר בכל הזמנים.
▲
בשנת [[1959]] הקים אוונס יחד עם הבסיסט [[סקוט לאפארו]] והמתופף פול מושן שלישייה הנחשבת לאחד מהרכבי הג'אז הטובים בכל הזמנים. השלישייה ניגנה הן סטנדרטי ג'אז מסורתיים והן קטעים מקוריים של אוונס, וחבריה שיכללו את האינטראקציה המוזיקלית ביניהם ליצירת אלתורים קולקטיביים שטישטשו את הגבולות שבין סולן למלווה. אלבומה הראשון של השלישייה, "Portrait in jazz", יצא לאור בשנת [[1959]]. בשנת [[1961]] ניגנה השלישייה במועדון ה[[ווילג' ונגארד]], שם הקליטה עוד שני אלבומים בהופעה חיה, "Sunday at the Village Vanguard" ו-"Walts for Debby", המציגים את השלישייה בשיאה. אירוע טרגי קטע את פעילותה של השלישייה, כאשר לאפארו נהרג בתאונת דרכים כשהוא בן 25 בלבד.
מותו של לאפארו זיעזע את אוונס. הוא פרש מפעילות מוזיקלית למספר חודשים, ולאחריהם הקליט את אלבומו הבא, "Undercurrent", יחד עם ה[[גיטריסט]] [[ג'ים הול]]. הוא הקים את השלישייה מחדש ב-[[1962]], כשהבסיסט [[צ'אק יזראלס]] מחליף את לאפארו, לצד פול מושן. בשנת [[1968]] התיישב מתופף קבוע בשלישייה, [[מרטי מורל]], ויחד עם הבסיסט [[אדי גומז]] היו לשלישייה השניה המפורסמת של אוונס. יחדיו הקליטה השלישייה מספר אלבומים, בהם "Since We Met", שהוקלט אף הוא בהופעה חיה בווילג' ונגארד. בשנת [[1975]] החליף את מורל המתופף [[אליוט זיגמונד]], ויחד הקליטה השלישייה את האלבום "You Must Believe in Spring".
ביל אוונס השאיר חותמו על עולם הג'אז ונחשב לאחד המוזיקאים המשפיעים ביותר על פסנתרני [[ג'אז]] במחצית השניה של [[המאה ה-20]]. מהלכיו ההרמונים והולכת הקולות שלו היוו את אבן היסוד לפסנתרנים מודרניים כמו [[הרבי הנקוק]] ו[[קית' ג'ארט]], ופתחו עולם חדש בג'אז. ▼
▲ביל אוונס השאיר
ביל אוונס נפטר בניו יורק ב-[[15 בספטמבר]] [[1980]].▼
▲ביל אוונס נפטר בניו יורק ב-[[15 בספטמבר]] [[1980]], מסיבוכים הקשורים לשימוש רב שנים בסמים.
{{מיון רגיל:אוונס, ביל}}
| |||