ניקולאי גרונטוויג – הבדלי גרסאות

[[File:N-f-s-grundtvig-portræt.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]

 

יש האומרים כי היווה את אחת הדמויות המשמעותיות בהיסטוריה הדנית, משום שמשנתו הפילוסופית העלתה צורה חדשה של [[לאומיות]] במחצית השנייה של [[המאה ה-19]]. נחשב לאבי רעיון [[בתי חינוך עממיים|בתי החינוך העממיים]]. בתקופתו היתה שרויה דנמרק במאבקים עם [[פרוסיה]] שנהפכו ב-[[1864]] למלחמה בה הפסידה. גרונטוויג הבין כי חולשתה של דנמרק היא בראש ובראשונה בהיעדר לכידות חברתית. עד המלחמה היתה ההנהגה הדנית מבוססת על מעמד [[בורגנות|בורגני]] קטן שנהג מדיניות [[לאומנות|לאומנית]] בעוד מרבית העם היה איכרים זעירים ובינוניים. לאחר ההפסד במלחמה הוחלף המשטר בדמוקרטיה של איכרים. לשם כך נחוץ היה מעמד איכרים בוגר מבחינה רוחנית ומנטלית המסוגל להתמודד עם ניהול מדינה. גרונטוויג כיוון ליצירת מעמד כזה על ידי תנועת בתי החינוך העממיים שלו.

הוא נישא שלוש פעמים, האחרונה בהם בגיל 76. גרונטוויג וחבורתו מזוהים כמי שהשפיעו באופן הניכר ביותר על צורתה של הלאומיות הדנית המודרנית, ו[[מרטין בובר]] זוקף בספרו "עם ועולם" לזכותו ולזכות תנועת בתי החינוך העממיים שלו את ההישג המוסרי האדיר של העם הדני ב[[הצלת יהודי דנמרק]].

 

 

=== חינוך מוקדם ===

[[File:Grundtvig Vartov Copenhagen 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסלו של '''ניקולאי גרונטוויג''' בעיר [[קופנהגן]]]]

 

ב-1810 גרונטוויג עובר משבר דתי ונהיה [[לותרניזם|לותרני]] אדוק. הוא שב אל קהילת אביו באודבי. הרהוריו מאותה תקופה בוטאו בספרו "כרוניקה של עולם ראשון" שנכתב ב-1812, ומציג טענות בדבר התגלויותיו של האל בהסטוריה האירופאית והמכיל ביקורת על האידאלית של דנית בולטים. חיבור זה רכש לו כבוד וידידים, בייחוד ההסטוריון הנוצרי [[כריסטיאן מולבך]] לאחר מות אביו ב-[[1813]] גרונטוויג מבקש לרשת את משרתו ככומר הקהילה אך נדחה.