אריסטובולוס השני – הבדלי גרסאות

 

==קרב הירושה==

שלומציון ייעדה את [[הורקנוס השני]], הבן הבכור, ל[[הכהן הגדול|כהן גדול]] וליורש, אך כפי שמתאר [[יוסף בן מתתיהו]]:

:"בימים ההם חלתה אלכסנדרה ואריסטובולוס בנה הצעיר מצא לו שעת הכושר להפיק זממו. ובעזרת אנשי שלומו - כי ידידים רבים היו לו וכולם אהבוהו על אומץ רוחו - כבש את כל מבצרי הארץ ובכסף אשר מצא שם אסף לו שכירי מלחמה והכריז את עצמו למלך"

 

==הפניה לרומאים==

כוחו של מחנה אריסטובולוס, שנטה אחרי ה[[צדוקים]], עלה על זה של הורקנוס. אחרי קרב כושל באזור [[יריחו]] האחרון נאלץ להימלט. הוא עלה אל [[ירושלים]]. שם נכנע לאחיו וויתר לו על המלוכה ועל הכהונה הגדולה.

 

 

==ההשתלטות הרומית==

אריסטובולוס, אולי משום שהבין לאן הרוח נוטה, אולי משום שהיה פזיז מדי, שב לירושלים להגן עליה, ועורר את כעסו של פומפיוס שיצא כנגדו. משראה שכוח צבאו דל לעומת הרומאים, הבטיח לפומפיוס הבטחות על שוחד בסכום עתק ועל הפקדת העיר בידיו, לצד כל מבצרי יהודה, אך מבלי שקיימן למעשה. פומפיוס שבה אותו. תומכיו ניסו להגן על העיר, אולם העם בירושלים, מבוהל וחצוי בין תומכי שני האחים, התקומם ופתח את השערים לפני המצביא הרומי. תומכי אריסטובולס ברחו ל[[הר הבית]]. לפי יוסף בן מתתיהו, ההר היה מוקף בתעלה עמוקה שהרומאים התקשו למלא אותה, מאחר שהיהודים היו מונעים זאת מהם. אולם בשבתות הם היו נמנעים ממלאכה, וכתוצאה הצליחו הרומים להשלים את סתימת התעלה ולפרוץ לתוך ההר.

 

 

==אריסטובולוס ובנו מתקוממים==

אריסטובולוס נשבה והובא עם משפחתו לרומא, והולך בחרפה אחרי מרכבת הניצחון של פומפיוס. בנו אלכסנדרוס נמלט, חזר לארץ, אסף צבא והתבצר באלכסנדריון. המצביא הרומי [[אולוס גביניוס]] נשלח להתמודד עימו, ואחרי מצור ותבוסות נאלץ אלכסנדרוס להיכנע ולבקש חנינה. בהשגת פשרה סייעה אשתו של אריסטובולוס, אם אלכסנדרוס, שעזרה בהסגרת מבצרים נוספים של המורדים.

 

[[קטגוריה:רציחות פוליטיות]]

[[קטגוריה:כהנים גדולים]]

 

[[en:Aristobulus II]]