ועד ארבע ארצות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הוספת כוכבית;
נפטון (שיחה | תרומות)
עריכה, הרחבה
שורה 1:
[[תמונה:Council4lands.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני צידיו של דף מתוך ספר הפרוטוקולים של ועד ארבע ארצות, שהיה בעבר בבעלותו של [[שמעון דובנוב]]]]
'''ועד ארבע ארצות''' הוא שמהשמו של אספהגוף מנהלתי אשר שימשהשימש במשך כמאתיים שנים, בין השנים [[1580]] ל-[[1764]], כמוסד המרכזי העליון של [[יהדות]] [[מזרח אירופה]]. תפקידתפקידיו אספהשל זוהועד היה איסוףגביית מיסים מכלל הקהילות היהודיות ומסירתם לשלטונות המתאימים וכן שיפוט פנימי הנוגע לתשלום או אי תשלום המיסים. מאוחר יותר סיגל לעצמו הוועד את תפקיד ייצוג [[הקהילה היהודית]] ב[[פולין]] בפני השליטים הנוכריים של אותן המדינות. בנוסף לכך היו לוועד סמכויות שיפוטיות לגבי חוקים והלכות בתוך הקהילות היהודיות בנושאי שיפוט שבין יהודים לבין עצמם.
 
הועד הורכב מנציגי הקהילות היהודיות של ה"ארצות" אשר הרכיבו את פולין של אותה התקופה, הארצות הכלולות בועד התשנו עם שינויי הגבולות והשטחים עליהם שלטה פולין. בין הארצות בתקופות השונות היו:
* [[פולין גדול]], שבירתה העיר [[פוזנה]]
* [[פולין קטן]], שמרכזה הערים [[קרקוב]] ו[[לובלין]]
שורה 9:
* [[ליטא]], שמרכזה הערים [[ברסט ליטובסק|בריסק]] ו[[הורדנה|גרודנה]]
* [[וילנה]], עיר-מדינה עצמאית באותה התקופה
חלוקה זו של פולין ל"ארצות" התבססה על החלוקה המקומית לצורכי מס, והיא מבוססת על הארצות ההיסטוריות שהרכיבו את הממלכה. כל אחת מהארצות חולקה לגלילות לצורך המיסוי.
 
בתחילת קיומו היה שמו של הוועד משתנה בהתאם לכמות הארצות אשר היו חברות בו וכך השתנה שמו תדיר מ"ארבע ארצות" ל"חמש ארצות" ואף ל"שלוש ארצות". רק לאחר פרישתה של ליטא מהועדמהוועד בשנת [[1632]] הוחלט על קביעת השם "ועד ארבע ארצות" ללא קשר למספר הארצות החברות בו בפועל.
 
==הסיבות להקמת הוועד==
קודם להקמת הוועד נתכנסו אסיפות של ראשי הקהילות היהודיות בממלכה על מנת לדון בעניינים פוליטיים בעיקרם הנוגעים לכלל הקהילה היהודית. בין הסיבות העיקריות להקמתו הרשמית של הוועד ניתן למנות שלוש עיקריות:
 
# ועד מאורגן ומוכר על ידי השלטונות יקל על היהודים לדרוש את מבוקשם בנוגע לזכויות שונות ובעיקר בנוגע לזכויות דת.
שורה 25:
ועד ארבע ארצות הורכב משבעה דיינים אשר העומד בראשם היה תמיד נציג קהילת לובלין. שאר החברים בוועד היו נציגים של הערים [[פוזנה]], [[קרקוב]] ו[[לבוב]]. מתעודות היסטוריות הנושאות את חתימת הוועד ניתן ללמוד כי בתקופות מסוימות הורחב הוועד לכדי נציגות של כלל הקהילות החשובות בממלכה, אז היה מספר הנציגים בו קרוב לשלושים. בתחילה התכנס הוועד בלובלין דבר אשר הקנה לעיר מעמד של מרכז יהדות ראשון במעלה. הכינוס, אשר נמשך כשבועיים, נערך פעם בשנה בתקופת ה[[חורף]], במועד אשר תאם את יריד הסוחרים הגדול של העיר. בתקופה מאוחרת יותר החלו עורכים את הכינוס פעמיים בשנה: כינוס חורף בלובלין וכינוס קיץ בעיר [[יארוסלב]] אשר ב[[גליציה]].
 
במהלך [[המאה ה-18]] פעילות הוועד הלכה והצטמצמה. בשנת 1764, בעקבות תחילת חלוקתה של פולין בין המעצמות הסובבות אותה הורה השלטון הפולני על מספר הגבלות בנוגע לחיי היהודים במדינה, ביניהןבהן הפסקת כינוס הוועד. בעקבות החלוקה והמצב הגיאו-פוליטי החדש שנוצר באזור התבטלה למעשה היכולת המעשית לתפקודו של ועד מהסוג הזה וכך באה לסיומה תקופת ההתאגדות היהודית הגדולה במזרח אירופה.
 
==קישורים חיצוניים==