ועד ארבע ארצות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נפטון (שיחה | תרומות)
נפטון (שיחה | תרומות)
שורה 29:
ועד ארבע ארצות הורכב משבעה דיינים אשר העומד בראשם היה תמיד נציג קהילת לובלין. שאר החברים בוועד היו נציגים של הערים [[פוזנה]], [[קרקוב]] ו[[לבוב]]. מתעודות היסטוריות הנושאות את חתימת הוועד ניתן ללמוד כי בתקופות מסוימות הורחב הוועד לכדי נציגות של כלל הקהילות החשובות בממלכה, אז היה מספר הנציגים בו קרוב לשלושים. בתחילה התכנס הוועד בלובלין דבר אשר הקנה לעיר מעמד של מרכז יהדות ראשון במעלה. הכינוס, אשר נמשך כשבועיים, נערך פעם בשנה בתקופת ה[[חורף]], במועד אשר תאם את יריד הסוחרים הגדול של העיר. בתקופה מאוחרת יותר החלו עורכים את הכינוס פעמיים בשנה: כינוס חורף בלובלין וכינוס קיץ בעיר [[יארוסלב]] אשר ב[[גליציה]].
 
==פירוק הוועד על ידי השלטון==
במהלך [[המאה ה-18]] פעילות הוועד הלכה והצטמצמה. בשנת 1764, בעקבות תחילת חלוקתה של פולין בין המעצמות הסובבות אותה הורה השלטון הפולני על מספר הגבלות בנוגע לחיי היהודים במדינה, בהן הפסקת כינוס הוועד. בעקבות החלוקה והמצב הגיאו-פוליטי החדש שנוצר באזור התבטלה למעשה היכולת המעשית לתפקודו של ועד מהסוג הזה וכך באה לסיומה תקופת ההתאגדות היהודית הגדולה במזרח אירופה.
במהלך [[המאה ה-18]] פעילות הוועד הלכה והצטמצמה. בשנת [[1764]] החליט השלטון הפולני על הפסקת גביית המיסים על ידי הועד וגביית המיסים מהיהודים באופן ישיר כפי שנגבו המסים מכלל האוכלוסייה. אחת הסיבות הייתה הטענה כי הועד נוטל לעצמו ולצרכיו נתח גדול מדי מהמסים שנגבו ולכן גביה ישירה תעשיר את קופת האוצר הפולני יחסית למצב הקיים.
 
במהלך [[המאה ה-18]] פעילות הוועד הלכה והצטמצמה. בשנת 1764, בעקבות תחילת חלוקתה של פולין בין המעצמות הסובבות אותה הורה השלטון הפולני על מספר הגבלות בנוגע לחיי היהודים במדינה, בהן הפסקת כינוס הוועד. בעקבות החלוקהחלוקות והמצב הגיאו-פוליטי החדש שנוצר באזור התבטלה למעשה היכולת המעשית לתפקודו של ועד מהסוג הזה וכך באה לסיומה תקופת ההתאגדות היהודית הגדולה במזרח אירופה.
 
==קישורים חיצוניים==