קול ציון הלוחמת – הבדלי גרסאות

באוגוסט 1938, למרות שהמכשיר הוכנס לתוך מזוודה קטנה והוגדר כפרימיטיבי, התחנה הייתה מוכנה לשידור. הפעלתה של תחנת השידור הייתה כרוכה בסכנה גדולה מאוד: קיום התחנה הפרו-יהודית, ממש מתחת לאפם של הבריטים לוותה בחשש גדול שמא מפעיליה ייתפסו וייעצרו. תחנת השידור יכולה הייתה לפעול במקום אחד רק לתקופה קצרה מהחשש פן הבריטים ייעלו על מקור הפעלתה. בהתרגשות גדולה והמון תקוות, התקיים השידור הראשון ב2ב-2 במרץ 1939, מדירתו של אחד הפעילים, בנימין גורביץ-גור, סמוך לפתח תקווה. הקריינית, [[אסתר רזיאל-נאור]], קיבלה לידיה את תמליל השידור הראשון, כאשר ברקע, שרק גורוביץ-גור את אות התחנה לפי הלחן של אברהם שטרן-יאיר לשיר [[חיילים אלמונים]]. כשניתן האות, קראה רזיאל נאור: “הלו! הלו! קול ציון הלוחמת, קול ציון המשתחררת, תחנת הרדיו של הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל! ברגע היסטורי זה, כשגורמים חיצוניים שונים מתנקשים בזכויותינו, מודיע הארגון הצבאי הלאומי בא"י בשם העם כולו, שהוא לא יוותר לעולם על מולדתו". ‏‏<ref name="avishay2">שאול אבישי, תעמולה במחתרת, ראובן, 2008</ref>