חזית העם – הבדלי גרסאות

"'''חזית העם'''" היה [[שבועון]] של [[התנועה הרוויזיוניסטית]] שהופיע במחצית הראשונה של [[שנות ה-30 של המאה ה-20]].

השבועון נוסד בשנת [[1931]] על ידי [[יהושע ליכטר]] ("איש ברוריה"). העורך[[עריכה|עורכו]] הראשי שלו היה [[יהושע השל ייבין]]. השבועון שימש ככליכ[[ביטאון|כלי ביטוי]] לאגף הימני[[ימין רדיקלי בישראל|הימני-קיצוני]] של התנועה הרוויזיוניסטית, "המקסימליסטים" בהנהגת [[אבא אחימאיר]].

בתקופת קיומו של השבועון החריף המאבק בין הרוויזיוניסטים למפלגות [[העבודה|תנועת העבודה]]. בשער גיליון [[2 בדצמבר]] [[1932]] הופיע מאמרו של [[זאב ז'בוטינסקי]] "[[כן, לשבור]]!",{{הערה|1=[http://geocities.com/betar_n/ken.htm תוכן המאמר], באתר תנועת בית"ר, סניף נתניה.}} שהיה גרסה עברית למאמרו ב[[יידיש]] "[[יא, ברעכן]]!" שפורסם בעיתונות הרוויזיוניסטית בחו"ל, ובושבו תקף בחריפות את [[ההסתדרות הכללית]] ואת העבודה העברית המאורגנת.

בתקופת רצח [[חיים ארלוזורוב]] ומשפטםו[[משפט (דין)|משפט]]ם של אבא אחימאיר, [[אברהם סטבסקי]] ו[[צבי רוזנבלט]], הוטחה כלפי "חזית העם" ביקורת על ההסתהה[[הסתה]] החריפה נגד ארלוזורוב שקדמה לרצח. בין היתר הוזכר המאמר שהופיע בחזית העםבעיתון בבוקר יום הרצח, [[16 ביוני]] [[1933]], בשם :"ברית [[יוסף סטלין|סטלין]] - —[[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]]". במאמר זה הותקף ארלוזורוב על שליחותו ל[[גרמניה הנאצית]] להצלת רכוש יהודי, ואף כונה בו בשם "הינוקא האדום".

"חזית העם" נסגר בשנתבאמצע [[1934]]שנות ה-30, ובמקומו החל להופיע, כביטאונה של התנועה הרוויזיוניסטית, העיתון '[[הירדן (עיתון)|הירדן]]', שבו היה ניסיון למתן את הסגנון הקיצוני שאפיין את "חזית העם".