אוטונומיה לאומית פרסונלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בינוויקי
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''אוטונומיה לאומית פרסונלית''' היא סוג תיאורטי של אוטונומיה מדינית שיכולה להינתן למיעוטים לאומיים ללא קשר למסגרת טריטוריאלית אלא על יסוד השתייכות אישית של פרט לאותו מיעוט. הצעה לאוטונומיה מסוג זה הופיעה לראשונה בסוף המאה ה-19 בדבריו של [[קרל רנר שפרינגר]], מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית. הוא שאף לפתור את בעיית הקיסרות האוסטרו-הונגרית רבת הלאומים על ידי כך שטען שלאומים אלו אינם קשורי טריטוריה אלא קבוצות אישיות אוטונומיות, אתניות. על כן, ניתן לספק אוטונומיה למיעוטים אלו מבלי לפרק את הקיסרות. תורה זו אושרהפורסמה על ידיידו מפלגתובשנת בועידתה[[1899]] בבריןבמאמר ב-1899בשם "Staat und Nation".
 
ההסטוריון היהודי [[שמעון דובנוב]] היה הראשון שהטיף לסוג זה של אוטונומיה לגבי יהדות הגולה והשקפתו זו נתקבלה על ידי [[המפלגה העממית - פאלקס-פארטיי]] שקמה בהשפעתו. מפלגה יהודית אחרת - [[מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית]], קיבלה אף היא עקרון זה ודרשה להקים פרלמנטים יהודיים שאינם מוגבלים טריטוריאלית ולהם תהיה סמכות החלטה בענינים מדיניים וכלכליים הנוגעים ללאום היהודי. מאידך, פרלמנטים אלו יעסקו גם בחינוך וריכוז נושא ההגירה היהודית לטריטוריה לאומית יהודית עתידית, אם וכאשר זו תקום. היות שזו היתה השקפה דו-שלבית שבסופה הקמת ישות מדינית-טריטוריאלית יהודית, היא לא עמדה בסתירה לציונות ועל כן גם התקבלה על ידי חלק מהאירגונים הציוניים כמו [[פועלי ציון]].