מחשוף (גאולוגיה) – הבדלי גרסאות

תיאור מדוייקמדויק, מיפוי וניתוח מעבדתי של סלעי המחשוף מתאפשרים באמצעות עקרונות היסוד של ה[[גאולוגיה]]:

*'''[[עקרון האופקיות המקורית]]''' – עקרון המיוחס ל[[ניקולאוס סטנו]], הקובע כי [[סטרטיגרפיה|ההרבדה]] המקורית של שכבות [[משקע גאולוגי|משקע]] תהיה אופקית (מקבילה לאופק). כיום מקובל כי זהו קירוב כללי אך מדוייקמדויק מספיק, להוציא [[שיכוב צולב]] בעל מאפיינים משופעים.

*'''[[עקרון רצף הפאונה]]''' – עקרון זה, שנשען על ממצאיו של [[ויליאם סמית]], דן במ[[מאובן|אובנים]] המופיעים ב[[סלע משקע|סלעי משקע]]. כך, אם ידוע כי [[בעלי חיים]] מסויימיםמסוימים התקיימו באותה עת בכל [[כדור הארץ]], נוכחותם או היעדרם מצביעים על זמן היווצרותו של הסלע.

[[קובץ:Ordovicium-Silurian.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבול הסלעי בין ה[[אורדוביק]] וה[[סילור]] נחשפים ב[[נורווגיהנורבגיה]]]]

שימוש בעקרונות אלה ומדידת ההשתרעות של יחידות הסלע הנחשפות מספקים מידע מדוייקמדויק המאפשר ללמוד את ההיסטוריה הגאולוגית של האזור הנחקר. המחשופים מאפשרים בחינה ישירה ודגימה של שכבות הסלע [[אין סיטו]] (במקום היווצרות הסלעים) לצורך ניתוח ויצירת [[מפה גאולוגית]]. התמונה המתקבלת מניתוחים אלה מורכבת מ[[גאולוגיה סטרוקטורלית|מבנה]] ברור של האזור, [[קמט (גאולוגיה)|קמטים]] המשפיעים על צורת ה[[שכבה (גאולוגיה)|שכבות]] וה[[ציר|צירים]] לאורכם הם פועלים, שינויים ב[[פאצייס]] ("פני הסלע", מראה חיצוני) המעידים על התהליכים הגאולוגיים שפעלו בעבר, [[פליאומגנטיזם]] – כיוון [[השדה המגנטי של כדור הארץ]] בעת היווצרות הסלעים, הכרת ה[[פאונה]] וה[[אקלים]] שהתקיימו ב[[זמן גאולוגי|זמן הגאולוגי]] בו [[הרבדה|הורבדו]] ועוד. בנוסף לחשיבותם המדעית, למחשופים יש חשיבות מעשית בהנדסה ובכלכלה. ניתוחם מאפשר להבין את תנאי הקרקע באזור המיועד ל[[בנייה]] ולחיפוש [[מחצב]]ים. על כן, מחשופים נחשבים ליסוד מרכזי של מדע הגאולוגיה.