בית העירייה האדום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הוספת כוכבית;
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: רנסאנס; תוכנית;
שורה 3:
'''בית העירייה האדום''' (ב[[גרמנית]]: '''Rotes Rathaus''') הוא המבנה שבו שוכנת עיריית [[ברלין]]. הוא שוכן ברחוב העירייה (Rathausstraße, לשעבר רחוב המלך - Königstraße) שברובע [[מיטה (שכונה)|מיטה]] ליד [[כיכר אלכסנדר]]. בבניין נמצאים משרדיהם של ראש עיריית ברלין ושל מועצת העיר, המשמשים גם כמושל והסנאט של המדינה הפדרלית של ברלין. שמו של הבניין הוענק לו בשל הלבנים האדומות שממנו הוא בנוי.
 
על בניית הבניין בין השנים [[1861]]–[[1869]] היה מופקד ה[[אדריכל]] [[הרמן פרידריך וייסמן]], שזכה בתחרות בינלאומית לעיצובו ב-[[1858]]. תכניתותוכניתו של וייסמן הושפעה מסגנון הרנסנסהרנסאנס האיטלקי, בייחוד זה של פררה ובולוניה, שבהם נעשה שימוש נרחב ב[[לבנים אדומות]]. תכניתתוכנית הבניין נעשתה על פי הדגם של בית העייריה הישן של [[טורון]] ב[[פרוסיה המערבית]] ([[פולין]] של ימינו), בעוד הארכיטקטורה של המגדל מזכירה את המגדל של [[קתדרלת לאן]], בצרפת. הבניין תופס שטח של בלוק שלם, שעד לבנייתו עמדו עליו בניינים מ[[ימי הביניים]]. ב-[[1879]] נוספה לקומה הראשונה במבנה סדרה של 36 תבליטים המתארים אישים ואירועים מההיסטוריה של ברלין ו[[ברנדנבורג]] מ[[המאה ה-12]] ועד [[1871]], שיצרו האומנים [[לודוויג ברודוולף]], [[אלכסנדר קלנדרלי]], [[אוטו גאייר]] ו[[רודולוף שוויניץ]].
 
המבנה נפגע קשות ב[[הפצצות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה]] ונבנה מחדש על פי התוכניות המקוריות בין השנים [[1951]]–[[1956]]. בתקופה זו שימש בניין העירייה החדש (Neues Stadthaus), שלא נפגע במלחמה, כבניין העירייה של כל חלקי ברלין, ומשנת 1948 ואילך כבניין העירייה של [[מזרח ברלין]]. לאחר שהושלמה בנייתו מחדש חזר בית העירייה האדום לשמש כעירייה של החלק הסובייטי של העיר, בעוד החלק המערבי של העיר נוהל מ[[עיריית שנברג]] (שמכניסתה נשא [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון פ' קנדי]] ב-[[1963]] את [[נאום|נאומו]] "[[אני ברלינאי]]", שהדגיש את תמיכת [[ארצות הברית]] ב[[גרמניה המערבית]]). ב-[[1958]] נוספו לרחבת הכניסה של הבניין פסלים המתארים את אנשי ברלין בונים מחדש את עירם, שפיסל [[פריץ קרמר]].