כיבוש מלחה – הבדלי גרסאות

לקראת תום [[ההפוגה הראשונה]] התרכז ה[[מטכ"ל]] באיזורבאזור המרכז בתכנון מבצע גדול להרחבת השליטה במרכז הארץ ([[מבצע דני]]) והורה לכוחות באיזורבאזור [[ירושלים]] כי תפקידם העיקרי הוא להגן על העיר אבל איפשר ליזום כמה מבצעי התקפה מקומיים.

עם כיבוש בית מזמיל התקרבו הכוחות לכפר מלחה (או ב[[ערבית]] - [[אל מאלחה]]). בכפר זה היה ריכוז גדול של אוכלוסיהאוכלוסייה ולוחמים ערבים והוא שימש חוליית חיבור בין [[בית ג'אלה]] ו[[עין כרם]].

גבעת אל ראס (ב[[עברית]] - הראש) היתההייתה גבעה סלעית במרחק של כ-200 [[מטר]] דרומית למלחה. הכוחות הגיעו למקום באיחור ולא הספיקו להתחפר באדמה הסלעית והחשופה.

כוחות [[הלגיון הערבי]] פתחו למחרת בהפגזה קשה ובהסתערות לעל גבעת אל ראס. אנשי האצ"ל לא הספיקו להתחפר והשטח בינם ובין מלחה כוסה באש ולא ניתן היה לעזור להם. חלק קטן הצליח להימלט אבל רוב הכוח נלכד על הגבעה. הפצועים הוכנסו למערה שהיתהשהייתה במקום אבל תוך זמן קצר שטף כוח של הלגיון את הגבעה. הם נכנסו למערה ודקרו למוות בכידונים את כל הפצועים פרט לאחד שהתחזה למת.