אנטישמיות בימי המוות השחור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
ביטול גרסה 8069227 של 95.86.101.237 (שיחה) |
||
שורה 1:
{{שכתוב|ראו לדוגמה המשפט השורה הראשונה תחת [[אנטישמיות בימי המוות השחור#הפרעות ותגובת השלטונות|הפרעות ותגובת השלטונות]]|נושא=יהדות}}
'''אנטישמיות בימי המוות השחור''' – מגפת ה[[דבר]] המכונה [[המוות השחור]], אשר התפשטה ב[[אירופה]] באמצע [[המאה ה-14]], קטלה למעלה משליש האוכלוסייה. במצוקתם ובאסונם הפנו ה[[נוצרים]] באירופה, בראש ובראשונה ב[[גרמניה]] ובסביבתה, אצבע מאשימה לעבר ה[[יהודים]] ואלו נטבחו בהמוניהם, בעיקר בשנים ק"ח-ק"ט ([[1348]]). הגירתם מאימת הרציחות יצרה את הבסיס לקהילות מזרח אירופה, בעיקר פולין, שבה היהודים קיבלו את הגנת שליטה [[קז'ימייז' השלישי, מלך פולין]], ושבה היו מעט תושבים
==האנטישמיות ומקורה==
שורה 7:
בעבר רווחה הדעה שבמגפה נספו פחות יהודים מנוצרים, אולי בשל הרגלי ה[[היגיינה]] הטובים יותר של הראשונים, ועל כן נפל עליהם החשד. כיום השקפה זו מקובלת פחות. מתברר שאחת הטענות שהועלו באותו זמן כדי להגן על היהודים הייתה, ששיעור התמותה בקרבם גדול גם כן.
יש הרואים ב[[אנטישמיות]] בעת "המוות השחור" גרסה מוקדמת של
לגלי האנטישמיות תרמה הופעת כת ה[[פלגלנטים]], 'תנועת סופגי המלקות', הללו שעיקר פולחנם הדתי היה הלקאת עצמם, היו באים ויוצאים בערי [[גרמניה]], ופעולתם חוללה תסיסה רצחנית.
==הפרעות ותגובת השלטונות==
עיקר הרדיפות היו ב[[צרפת]], [[שווייץ]] ו[[גרמניה]]. לאחר שיהודים אולצו להודות בעינויים בהרעלת הבארות, ההמון האמין שאלו הם פני הדברים. היהודים נשרפו למוות ב[[בזל]]. ב[[שטרסבורג]] הם נשרפו בבית הקברות שלהם, והוחלט לגרשם משם למשך מאה שנה. בכל הערים שעל נהר ה[[ריין]] שרפו
גם ב[[ספרד]] קם ההמון נגד היהודים בכמה מקומות, אך יחסו של המלך, [[פדרו הרביעי, מלך אראגון|פדרו הרביעי]], היה אוהד, והוא ייסד מינסטריון להגנת היהודים.
שורה 23:
מועצות הערים בגרמניה עשו מאמץ גדול לשמור על יהודיהן, אך לעתים כאשר נעלו את שכונת היהודים, המטרה לא הייתה רק הגנה על תושביה, אלא חסימת בריחתם, שכן הם ורכושם היוו נושא למשא ומתן מסחרי.
תוצאת הרדיפות והגירושים הייתה שבסוף
==ראו גם==
| |||