הסיץ' הזפורוז'י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 34:
רוב שטחי הסץ' היו בשליטת [[הדוכסות הגדולה של ליטא]] ולאחא איחודה עם [[פולין]] הם היו חלק של [[האיחוד הפולני ליטאי]]. בשנת [[1648]] [[קוזאקים]] של סץ' ניקיטין החחלו בהתקוממות בהנהגת [[בוגדן חמלניצקי]]. לאחר מספר קרבות ולאור המצב, בשנת [[1654]] הם פנו ל[[רוסיה הצארית]] עם בקשה לסיפוחה. כתוצאה מכך, החלה [[מלחמת רוסיה - פולין (1654 - 1667)]] שהסתיימה ב[[הסכם אנדרוסובו]]. בהתאם להסכם זה, [[אוקראינה]] חולקה בין [[רוסיה הצארית]] לבין [[האיחוד הפולני ליטאי]].
בתקופת [[מלחמת הצפון הגדולה]] ה[[קוזאקים]] בראשות [[הטמן]] [[איוואן מזפה]] תמכו במלך שבדיה [[קארל השנים עשר, מלך שבדיה|ראשל השנים עשר]]. במסגרת מערכה צבאית ב[[אוקראינה]] כוחות הקוזאקים הובסו על ידי [[פטר הגדול]] במהלך שנת [[1709]] והמבצר הראשי נכבש ונשרף. ראשי הקוזאקים הוצאו להורג. במשך שנים [[פטר הגדול]] לא הרשה להקים מחדש את המבצר. כאשר בשטח שהיה בשליטת [[האימפריה העוט'
בשנת [[1734]] הוקמה סץ' חדשה - פודפולני. הפעם קוזאקים שמור על הגבול עם [[חאנות קרים]]. בתחילה הם כללו כ-7,300 חברים ועם הזמן מספרם גדל עד ל-13,000. בשנת [[1775]] [[יקטרינה הגדולה]] פרסמה צו על ביטול של '''זפורוז'סקי סץ''''. להחלטה זו היו מספר סיבות. לקראת סוף [[המאה ה-18]] לאחר מספר ניצחונות של [[האימפריה העוט'
רוב הקצינים הקוזאקים קיבלו מעמד אציל וקוזאקים רגילים קיבלו רשות להתגייס לחייל הפרשים הרוסי. יחד עם זאת, כ-5,000 קוזאקים עברו לצד הטורקי והתיישהו ב[[דלטא]] של [[דנובה]]. כ-12,000 קוזאקים התגייסו לצבא רוסי אך לרוב לא עמדו במשמעת הנוקשה. לאחר קבלת בקשה מהקצינים הקוזאקים, בשנת [[1788]] [[אלכסנדר סובורוב]] הקים כוח צבאי קוזאקי, תוך החזרת לראשי הכוח סמלים צבאיים מסורתיים שהוחרמו בשנת [[1775]]. כח צבאי זה קיבל את השם "כוח קוזאקי של הים השחור". הם השתתפו ב[[מלחמת רוסיה-טורקיה 1787 - 1792]]. לעו הוכרה על גבורתם, לאחר סיום המלחמה [[יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה|יקטרינה השנייה]] נתנה לקוזאקים רשות להתיישב באזור [[קובן]]. במהלך השנים 1792 - 1793 הקוזאקים התיישבו באזור והשתתפו באופן פעיל במחלמות רוסיה ב[[קווקז]]. בשנת [[1860]] הומה יחידה של "קוזאקים של קובן" שקיימת גם היום.
קוזאקים שעברו לתחומי [[האימפריה
|