מרד 1682 – הבדלי גרסאות

תומכי המרד החלו לפזר שמועות בין החיילים שתחת השלטון החדש קצב העברת התשלומים יהיה גרוע אף יותר מבעבר. ב-[[15 במאי]] התפשטה שמועה שמשפחת נרישקין הרגו את נסיך [[איוואן החמישי|איוואן]]. חיילים רבים נהרו ל[[קרמלין]] של [[מוסקבה]] עברו את המשמר והתאספו ב[[כיכר הקתדרלות]] בחזית הארמון. צארינה נתליהנטליה נרישקין (אשתו השנייה של פיודור השלישי) יצאה מהארמון ביחד עם בנה [[פטר הגדול|פיוטר]] והנסיך איוואן. הנסיך איוואן אף ציין בתשובה לשאילות החיילים שבריאותו טובה ושמפחתושמשפחת נרישקין מתייחסת אליו טוב ואין לו שום טענות. במידה וזה נכון, פעולות החיילים היו בעייתיות מאוד וזה היה למעשה מרד נגד השלטון. אחד הקצינים, נסיך דולגורוקי החל לעיים על החיילים תוך האשמת במרד גלוי. האמון המשולהב לא עמד בלחץ, התפרץ והרג את הנסיך. בהמשך הם אף נכנסו לארמון עצמו והרגו מספר נציגי בולטים של משפחת נרישקין ותומכיה. מעשיהמעשי הרצח התפשטו לעיר כולו. בקרמלין החיילים שמוהמורדים הציבו שמירה ולמעשה כל יושבי הארמון היו אצורים.

למחרת החיילים חזרו לארמון עם דרישה להסגיר לידם את האח של נתליהנטליה נרישקינה. [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]] ובויארים נוספים לחצו על משפחת נרישקין והיא נענתה לדרישות החיילים. איוואן נרישקין הוסגר והוצא להורג על ידי החיילים. האב של צארינה, קיריל נרישקין הוכרח להתנזר והוגלה למנזר בצפון המדינה. מהומות והוצאות להורג נמשכו עד ל-[[18 במאי]]. השלטון למעשה לא היה קיים. אומנם [[פטר הגדול]] היה באופן פורמאלי [[צאר]] ואימו נטליה לידו, אך הם לא יכלו לשלוט. כל התומכים שלהם נהרגו או נמלטו מ[[מוסקבה]].

ב-[[19 במאי]] נציגי החיילים העבירו לידיו בקשה, שהייתה למעשה אולטימאטום - לשלם להם לאלתר את החוב שלפי הערכתם היה כ-240,000 רובל. קופת האוצר הייתה ריקה, אך [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]], למרות שפורמאלית לא היההייתה לה בשלב זה כל סמכות, נתנה הורעהפקודה לאסוף את הכסף תוך ניצול כלי זהב וכסף שהיו בארמון.

ב-[[23 במאי]] וב-[[29 במאי]] החיילים העבירו בקשות נוספות. הם כללו הכרזת [[איוואן החמישי]] [[צאר]] בנוסף ל[[פטר הגדול]] ומינוי נסיתנסיכת סופיה כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] לידיםלידם. הבקשות היו תואמים את האינטרסים של כל משפחת מילוסלבסקי. באסיפהמחוסר ברירה האסיפה הבויארית ו[[פטריארך]] נענו לדרישות החיילים. בשלב זה, החיילים המורדים שלטו במצב, אך הם היו מודעים לכך שהמצב אינו יציב וברגע שהם יעזבו את [[הקרמלין]] הכול יכול להשתנות. במטרה להבטיח לעצמם את הביטחון לתווך ארוך הם הוציאו דרישה חדשה. הממשל היה צריך לפרסם צב[[צו]] מיוחד בו הכרזה על כך שכל פעולות החיילים היו לטובת השלטון ומשפחת רומנוב וב[[כיכר האדומה]] היה צריך להציב פסל עם פרוט שמות כל ה[[בויאר|בויארים]] שנהרגו תוך ציון פשעים שהם ביצעו לכאורה נגד השלטון. מחוזמחוסר ברירה הממשל הסכםהסכים גם לכך. יחד עם זאת, בשלב זה נסיתנסיכת סופיה החלה להרגיש שהמצב מסכן גם אותה.