שבט דוב המערות – הבדלי גרסאות

גיבורת הסיפור היא ילדה צעירה אנושית מודרנית בשם עיילה (או אֶיילה) המתייתמת מהוריה או אובדת להם ברעידת אדמה גדולה. היא בורחת ממקום האסון, נודדת ביערות, מותקפת על ידי ארי-מערות, ונאספת פצועה על ידי חבורת ניאנדרתלים[[האדם הניאנדרטלי|ניאנדרטלים]] שגם היא איבדה את ביתה ברעידת האדמה, ומצויה בחיפושים אחר מערה שתהא ביתם החדש. קבוצת הניאנדרתליםהניאנדרטלים מכילה מספר משפחות גרעיניות, והם מחשיבים עצמם כחלק משבט כולל המוגן על ידי רוחו של דוב המערות הגדול (אורסוס) והנקרא "שבט דוב המערות" או, בפשטות - "השבט".

הרומן מלווה את הילדה עיילה בתהליך קליטתה בשבט, גדילתה והתבגרותה במסגרת חברתית זרה ושונה מכל מה שהיה מוכר לה. דרך עיניה הקורא מתוודע לתרבות הניאנדרתליתהניאנדרטלית. עיילה לוקחת את הקורא למסע בתרבות זרה ושונה. עיילה מאומצת לשבט על ידי קרֶב, ה"מוג-אור", המכשף של השבט ומנהיגו הרוחני, ואחותו, איזה, "נושאת המרפא", המרפאה של השבט שלה ידע נרחב בצמחי מרפא שונים. על אף היותו נכה, קרב הוא מנהיג רוחני נערץ, והמוג-אור החשוב ביותר בשבט דוב המערות כולו.

הניאנדרתלייםהניאנדרטלים מדברים ביניהם בשפה עתיקת יומין הכוללת בעיקר מחוות גוף והברות קצרות וגרוניות. עיילה גדלה עד אז בידי אנשים שדיברו במילים. על עיילה ללמוד לא רק שפה חדשה אלא תפיסה שונה של שפה. גם נטייתה לבכות ולצחוק אינה מוכרת לניאנדרתליםלניאנדרטלים ומתקבלת לעל ידם כמוזרות או כמחלה.

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר המוצגים בספר בין הניאנדרתליםהניאנדרטלים לבין האדם המודרני, הוא ביכולת החשיבה והלימוד. אנשי השבט הניאנדרתלייםהניאנדרטלים נולדים עם זכרונות שבטיים, אינסטינקטים וידע העובר אליהם מאבותיהם - יש להם יכולת מעטה ומוגבלת ביותר ללמוד דברים חדשים, והם, בעיקר, לומדים תוך כדי גדילה על ידי שאיבת מידע מזכרונות השבט הטבועים במוחם. לעומתם, עיילה לא נולדה עם הידע, ועליה ללמוד ולשנן את כל המידע שהם מצפים ממנה "להיזכר" בו בקלות. [[האדם הנבון|ההומו סאפיינס]] מוצג כגזע שהתפתחותו נובעת מיכולתו ללמוד דברים חדשים במהירות.

השבט הוא בעל מבנה חברתי מוסדר מאד, בעל חוקים וכללים, וחלוקת תפקידים ברורה וחדה בין גברים ונשים ובין צעירים ומבוגרים. בשבט הגברים צדים והנשים מלקטות ועוסקות במלאכות שונות ונאסר עליהן לצוד או אף לגעת בכלי נשק. הואיל ועיילה לא נולדה עם כללים אלה טבועים במוחה, היא מתקשה להפנים ולקבל אותם, דבר המהווה סיבה מרכזית למתח מובנה בינה לבין חלק מהחברים בשבט, לאורך העלילה.

בהמשך העלילה, ועם התבגרותה של עיילה היא לומדת מאיזה, האם המאמצת שלה, את אמנות הריפוי ומגלה כישרון ניכר בכך. במקביל היא מורדת במוסכמות יסודיות של השבט ומלמדת את עצמה לצוד ולהתגונן בפני חיות טרף ובני אדם. היא מעוררת עליה את קנאתו של ברוד והוא מנסה להשליט עליה את מרותו באמצעות אונס, והיא אף נכנסת להריון ויולדת בן שהוא "בן לרוחות מעורבות", כלומר בעל חזות מעורבת של ניאנדרטלי והומו ספייאנס. לאחר מאבקים קשים וסבל רב, דומה שהשבט נאלץ לקבל את שונותה של עיילה, אך בסופו של הספר, שהוא כאמור הראשון בסדרה, מגורשת עיילה מן השבט ומקוללת בקללת מוות, לאחר שברוד מקבל את המנהיגות על השבט.