אנילין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
[[קובץ:Aniline production.svg|שמאל|ממוזער|350px|סכמת הסינתזה של אנילין מבנזן: תגובה עם חומצה חנקתית וחומצה גפרתית מרוכזות ב50°-60° לקבלת ניטרובנזן ואחר כך חיזור ב600°]]
לחילופין, ניתן להכין אנילין מתגובת [[אמוניה]] ו[[פנול]].
אנילין מתחמצן באויר ומתקבל אזו-בנזן [[קובץ:Azobenzene.svg|שמאל|ממוזער|250px|אזו-בנזן (Azobenzene), תוצר החמצון באויר של אנילין]] שצבעו אדום.
=שימושים=
אנילין הוא חומר מוצא לצבעים רבים וזה היה השימוש הראשון בחומר מאז הופק מהצבען הצמחי [[אינדיגו]] ב1826ובאופן בלתי תלוי מזפת פחם בשנת 1834. השם אנילין מקורו בצמח ממנו הופק האינדיגו Indigofera anil.
צבעי אנילין (מכונים גם צבעי זפת פחם) כדוגמת צבעי ה[[אזו (כימיה)|אזו]] משמשים גם כיום כחומרי צביעה וכצבעי מאכל. בין צבעי המאכל המופקים מזפת פחם. ניתן למצוא את אלה המצוינים על ידי הקודים [[E102]], E104, E107, E110, E122, E123, E124, E127, E129, ועוד.
[[קובץ:Mauveine a skeletal org.jpg|שמאל|ממוזער|250px|Mauveine, צבע סגול שהיה הצבען הסינטטי הראשון שהופק מאנילין בשנת 1856]]
כיום, עיקר השימוש באנילין הוא כחומר מוצא למתילן דיפניל דיאיזוציאנט המשמש להכנת פוליאוריתן.
[[קובץ:4,4'-methylene diphenyl diisocyanate.svg|שמאל|ממוזער|250px|methylene diphenyl diisocyanate ]]
=בטיחות ורעילות=
אנילין רעיל בשאיפת אדים, ספיחה דרך העור ובליעה. חשיפה גורמת לכאבי ראש, סחרחורת, Cyanosis (הכחלה של העור והריריות עקב הצטברות המוגלובין לא מחומצן), בלבול ובמקרים חמורים: עוויתות. חשיפה ממושכת לאדים או מגע עור בחומר פוגעת במערכת העצבים והדם וגורמת עייפות כרונית, אבדן [[תיאבון]], כאבי ראש וסחרחורות.
אנילין לא הוכח כמסרטן אך צבעי אנילין הם גורם סיכון ל[[סרטן שלפוחית השתן]].
| |||