מרד הטבק באיראן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ייחודיות המרד: הורדת קוד HTML מיותר
שורה 35:
== ייחודיות המרד ==
היו מספר סיבות אשר השפיעו על היקף המרד. הסיבה הראשית הייתה הפגיעה הקשה שפגע זיכיון הטבק בחיי העם, לעומת הזיכיונות הקודמים. לזיכיון הטבק הייתה השפעה ישירה על חיי הסוחרים שפרנסתם נפגעה ממנו, כמו גם פשוטי העם שחששו מעליית מחירי הטבק והסיגריות. בעיתון אח'תר (כוכב) שיצא לאור באיסטנבול, אף נכתב כי כל רווחי הטבק יועברו לידיים בריטיות, והסוחרים האיראנים יאלצו למצוא לעצמם פרנסה חדשה. פגיעה כזו חזקה באוכלוסייה לא הייתה קיימת, לדוגמה, בזיכיון רויטר שכן הוא קיבל את הרשות לנצל אוצרות טבע שעוד לא הופקו ולכן הפגיעה באזרח הפרטי באיראן הייתה מורגשת פחות. סיבה נוספת לעוצמת המרד הייתה נעוצה בחשש של העלמא כי דריסת הרגל הבריטית הגסה כל-כך באיראן, תביא להיחלשות מעמדם של אנשי הדת, ולהתרחקות העם מהאסלאם הדתי.
 
<br />הייחודי במרד זה היה בכך שהוא התבצע בשיתוף של מספר גורמים באיראן, אשר לא היה להם מכנה משותף. זה לא היה מרד דתי בהכרח, אלא הוא נבע מסיבות רבות - כלכליות, חברתיות, פוליטיות ובינלאומיות. עם זאת, יש לציין כי מובילי המרד כלפי חוץ היו העלמא השיעים. הם, בעלי הכוח הדתי במדינה, הצליחו לאגד תחתיהם את כל הגופים השונים.
 
=== עממיות ===
שורה 49 ⟵ 50:
=== תפיסת המרד בעיני השלטון ובעיני המורדים ===
מרד הטבק לא היה צעד שכוון רק נגד פעולה מסוימת של המשטר האיראני, זה היה עימות ארוך שנים בין העם לבין המדינה, בו העלמא ואנשי הדת בכלל באיראן נתנו את הטון, את הכיוון ואת התוצאות אליהן הם רוצים להגיע. זו הייתה הפגנת כוח יוצאת דופן בהיסטוריה של איראן ואולי של העולם כולו - זו הפעם הראשונה בתולדות איראן בה קמה תנועת מחאה בסדר גודל כל-כך גדול אשר מצליחה לשנות דבר שחשוב לה.
 
<br />נראה כי שליטי איראן לא הבינו את משמעות מרד הטבק, כי במהלך השנים שאחרי המרד ועד המהפכה הקונסטוציונית הם המשיכו לנסוע לחו"ל למדינות אירופה ואף נתנו זיכיונות נוספים למדינות שונות, כמו הסכם המכס עם בלגיה (1898) והסכם הדלק עם בריטניה (1901).
<br />את עיקרון שיתוף הפעולה בין כל הגופים תחת שלטון העלמא, למדו תושבי איראן ויישמו אותו מאוחר יותר במהפכות נוספות. אולם דווקא המלך, כמו גם המעצמות האירופאיות, לא הבינו את חשיבות העלמא בחיים באיראן ולא השכילו לשתף אותם בשלטון בעתיד. חוסר ההבנה הזה הוא שהוביל בשנות השבעים של המאה העשרים להשתלטות השיעים על השלטון באיראן. יש הרואים בתנועות המחאה האיראניות שהחלו מסוף המאה התשע-עשרה את הבסיס להתפתחותה של התנועה הלאומית האיראנית.
 
<br />את עיקרון שיתוף הפעולה בין כל הגופים תחת שלטון העלמא, למדו תושבי איראן ויישמו אותו מאוחר יותר במהפכות נוספות. אולם דווקא המלך, כמו גם המעצמות האירופאיות, לא הבינו את חשיבות העלמא בחיים באיראן ולא השכילו לשתף אותם בשלטון בעתיד. חוסר ההבנה הזה הוא שהוביל בשנות השבעים של המאה העשרים להשתלטות השיעים על השלטון באיראן. יש הרואים בתנועות המחאה האיראניות שהחלו מסוף המאה התשע-עשרה את הבסיס להתפתחותה של התנועה הלאומית האיראנית.
 
== סיכום ==