כתב הסובלנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עריכה |
הרחבה |
||
שורה 6:
בכתב הסובלנות נכתב: "...שמנו לנו, כאחת ממטרותינו החשובות, שכל נתינינו, ללא הבדל אומה ודת, לאחר שהם מתקבלים ונסבלים במדינותינו, יקחו חלק במשותף באושר הציבורי אשר אנו דואגים להגדילו, ייהנו מחרות בהתאם לחוק ולא ייתקלו בשום מניעה להשגת קיומם ולהגדלת חריצותם הכללית בכל דרך מכובדת...".
מטרתו של הכתב הייתה ניסיון לשילוב ועירוב היהודים באוכלוסייה הכללית, וזאת אף במתן זכויות מסוימות ו"הליכה לקראת" היהודים מצד השלטון. לכן כלל כתב הסובלנות הקלות בתחום הפרנסה, ובהן זכותו של כל יהודי ללימודים כלליים, ללמוד מלאכה, לייסד בתי מלאכה ובתי חרושת, ולעסוק במקצועות חופשיים. הותר ליהודים לשכור משרתים נוצרים כפי הנדרש בעסקיהם. (בנוסף להיתר הקודם לשכור משרתים יהודים).
בראשיתו הוחל הכתב על העיר [[וינה]] והמחוזות [[בוהמיה]], [[מוראביה]], [[שלזיה]], [[הונגריה]] ו[[גליציה]]. בהמשך ביטא הכתב את המגמה ורעיונות ההשכלה, וציין אבן דרך בתהליך האמנציפציה ליהודים. כך ה[[פרלמנט]] ה[[צרפת]]י אישר את רעיון השוויון של ה[[דת]] ה[[יהדות|יהודית]] אל הדת ה[[נצרות|נוצרית]] ה[[נצרות קתולית|קתולית]], בשנת [[1848]].
מלבד הזכויות שהוענקו ליהודים, הונהגו גם כללים נוספים כדי להוביל לטשטוש ייחודיות הקהילה
צו הסובלנות אסר במפורש הקמת בית כנסת וסירב להכיר ביהודים כ[[קהילה]] דתית. לא הותר ליהודים למנות [[רב]], אלא רק "[[משגיח כשרות|מפקח]] על הבשר ה[[כשרות|כשר]]".
|