כתב הסובלנות – הבדלי גרסאות

בכתב הסובלנות נכתב: "...שמנו לנו, כאחת ממטרותינו החשובות, שכל נתינינו, ללא הבדל אומה ודת, לאחר שהם מתקבלים ונסבלים במדינותינו, יקחו חלק במשותף באושר הציבורי אשר אנו דואגים להגדילו, ייהנו מחרות בהתאם לחוק ולא ייתקלו בשום מניעה להשגת קיומם ולהגדלת חריצותם הכללית בכל דרך מכובדת...".

 

 

בראשיתו הוחל הכתב על העיר [[וינה]] והמחוזות [[בוהמיה]], [[מוראביה]], [[שלזיה]], [[הונגריה]] ו[[גליציה]]. בהמשך ביטא הכתב את המגמה ורעיונות ההשכלה, וציין אבן דרך בתהליך האמנציפציה ליהודים. כך ה[[פרלמנט]] ה[[צרפת]]י אישר את רעיון השוויון של ה[[דת]] ה[[יהדות|יהודית]] אל הדת ה[[נצרות|נוצרית]] ה[[נצרות קתולית|קתולית]], בשנת [[1848]].

 

 

צו הסובלנות אסר במפורש הקמת בית כנסת וסירב להכיר ביהודים כ[[קהילה]] דתית. לא הותר ליהודים למנות [[רב]], אלא רק "[[משגיח כשרות|מפקח]] על הבשר ה[[כשרות|כשר]]".