כתב הסובלנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 10:
בראשיתו הוחל הכתב על העיר [[וינה]] והמחוזות [[בוהמיה]], [[מוראביה]], [[שלזיה]], [[הונגריה]] ו[[גליציה]]. בהמשך ביטא הכתב את המגמה ורעיונות ההשכלה, וציין אבן דרך בתהליך האמנציפציה ליהודים. כך ה[[פרלמנט]] ה[[צרפת]]י אישר את רעיון השוויון של ה[[דת]] ה[[יהדות|יהודית]] אל הדת ה[[נצרות|נוצרית]] ה[[נצרות קתולית|קתולית]], בשנת [[1848]].
 
מלבד הזכויות שהוענקו ליהודים, הונהגו גם כללים נוספים כדי להוביל לטשטוש ייחודיות הקהילה ובכך ניסיון להוביל לזניחת ה[[מנהג]]ים הייחודיים ליהודים; הצו התערב באופי ה[[חינוך]] וההתנהגות היום-יומית מתוך מטרה לטשטש את ההבדלים; כך למשל ביטל את החובה לגדל זקן, ביטל את האיסור לצאת מהבית בחגים הנוצריים, הטיל חיובים שונים על הכשרת המורים, ואיסור לדבר ולכתובלכתוב [[עברית]] ו[[יידיש]] בכל פעולהבתעודות פומבית.
 
צו הסובלנות אסר במפורש הקמת בית כנסת וסירב להכיר ביהודים כ[[קהילה]] דתית. לא הותר ליהודים למנות [[רב]], אלא רק "[[משגיח כשרות|מפקח]] על הבשר ה[[כשרות|כשר]]".