ועדת האמת והפיוס – הבדלי גרסאות

במשך כארבעה עשורים של שלטון האפרטהייד היו התארגנויות של ארגונים שונים למאבק על הזכויות המקופחות של הרוב השחור. המאבק הוגבל בתחילה לאמצעים פוליטיים ותקשורתיים והטיף ל[[אי -אלימות]], אך החל מ[[שנות ה-60]], בהשפעת אירועי [[טבח שארפוויל]], תפס קו יותר מיליטנטי והרחיב את דרכי פעולתו גם לחבלה ו[[טרור]]. השלטונות, בתגובה, הוציאו את ארגוני ההתנגדות מחוץ לחוק ועסקו באופן נמרץ בציד מנהיגיהם ופעיליהם. כוחות הביטחון במדינה גויסו לטובת המאבק בארגוני ההתנגדות, ופעולותיהם של גורמי השלטון ואכיפת החוק רמסו, במקרים רבים, את [[זכויות האדם]] ברגל גסה. פעילי התנגדות נעצרו ב[[מעצר מנהלי|מעצרים מנהליים]] ארוכים ללא משפט, חשודים נחקרו ב[[אלימות]] וב[[עינויים]], וחלקם מצאו את מותם בחקירה. טיוח ובידוי ראיות היו לדבר שבשיגרה בידי כוחות החוק והביטחון.