דקדוק אוניברסלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
הדקדוק האוניברסלי הוא אחת התאוריות הדומיננטיות בחוגי הבלשנות מזה כחצי מאה. עם זאת, הביקורת עליו גברה בשנים האחרונות, במיוחד מצד חוקרי שפה שהרקע שלהם הוא מתחום [[מדעים קוגניטיביים|מדע הקוגניציה]]. למרות שאין מחלוקת סביב הרעיון שהאדם נולד עם יכולת מולדת המאפשרת לו לרכוש שפה, לדעת המתנגדים אין הוכחה שמנגנון מוחי זה הוא נפרד מן המנגנונים המאפשרים לו ללמוד התנהגויות אחרות. נקודת מחלוקת נוספת היא סביב ההבחנה בין היכולת הלשונית (competence) לבין הביצוע (performance), שהיא אבן יסוד בגישה החומסקיאנית.
 
אחד מנושאי הדגל של הביקורת הוא הבלשן הבריטי [[ג'פרי סמפסון]], המבקר בחריפות את המדעיות של הדקדוק האוניברסלי. לטענתו, זוהי תאוריה שאינה ניתנת להפרכה, משום שאין לה יכולת חיזוי, ולכן אין לה תוקף מדעי. לטענתו, רוב המחקר הבלשני בתחום הדקדוק האוניברסלי כלל אינו ראוי להיקרא מחקר, משום שאינו מתבסס על ממצאים אמפיריים.
 
==לקריאה נוספת==