אחוזת סיטון דלאוואל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
 
==מבנה==
אחוזת סיטון דלאוואל היא יצירתו האחרונה של וואנברוואנברו, ונחשבת ליצירת המופת הגדולה ביותר בקריירה ה[[אדריכלות|אדריכלית]] שלו; בתקופה זו של הקריירה שלו הוא היה מומחה בעל שם ב[[סגנונות באדריכלות|סגנון]] [[בארוק אנגלי]], אותו שכלל בהשוואה ל[[אדריכלות הבארוק|סגנון הבארוק]] ה[[יבשת]]י של [[טירת הווארד]] או [[ארמון בלנהיים]] המקושט והנוקשה. חלק ניכר מהקישוטים באחוזה היו מוסווים. ל[[צללית]] של הבית הייתה חשיבות זהה למראה הפנימי שלו.
 
התפיסה העיצובית של ואנברו בבואו לתכנן את האחוזה הייתה דומה למה שיישם בטירת הווארד ובארמון בלנהיים: חלק המרכזי, המכיל את [[חדר מדינה|חדרי המדינה]] והחדרים העיקריים, ומשני צדדיו אגפים. האגפים מחוברים לחלק המרכזי באמצעות מעברים שבהם שלושה פתחים עם [[משקוף]] [[קשת (מבנה)|קשתי]], ומעל כל אחד מאלה נמצא [[גמלון]]. מכל צד יש שבעה פתחים קשתיים של חלונות הנמצאים מעל ה[[ארקדה]] שבקומת הקרקע. בחלק המרכזי היו שני [[מגדל (מבנה)|מגדלים]] עם [[מעקה|מעקות]] ו[[פינקל]]ים.