תחבורה בקוריאה הצפונית – הבדלי גרסאות

'''התחבורה בקוריאהב[[קוריאה הצפונית]]''' משמשת בראש ובראשונה להובלת מטען כגון תוצרים תעשייתים וחקלאיים, ציוד צבאי, ומינרלים בין חלקי המדינה. להובלת בני אדם ומוצרי צרכיה חשיבות משנית. יש פער ברמת התשתית התחבורתית בין האזורים העירוניים והכפריים.

למערכת הכבישים במדינה פחות חשיבות מאשר למערכת הרכבות. הכבישים משמשים בדרך כלל למעבר של מרחקים קצרים. יש פער בין רמת הכבישים בפיונגיאנג ומספר ערים גדולות אחרות לבין רמת הכבישים בעיירות וכפרים. מעטות המכוניות הנוסעות בכבישים עקב הגבלה על מספר המכוניות בגלל התלות בייבוא נפט, ובכבישים בעיקר נהוג להוביל מוצרים תעשייה וחקלאות על גבי משאיות. אורכם הכולל של הכבישים במדינה מוערך בכ-24,879 (2003), כחציים סלולים. כבישים מהירים החלו להיסלל בשנות ה-70. החשובים: פיונגיאנג-סונאן (15 ק"מ), [[פיונגיאנג]]-[[וונסאן]] (189 ק"מ), [[פיונגיאנג]]-[[נאמפו]] (46 ק"מ), ופיונגיאנג-[[קאסונג]] (170 ק"מ)

בקוריאה הצפונית ישנם כ-80 שדות תעופה שמישים, בחצייםבמחציתם מסלול נחיתה סלול. שדות התעופה מופעלים על ידי חברת התעופה הלאומית (בבעלות ממשלתית מלאה כנהוג ב[[כלכלהבכלכלה מתוכננת]]), [[אייר קוריו]]. ישנם נמלי תעופה הנשלטים על ידי [[צבא קוריאה הצפונית]]. עם סיום מלחמת קוריאה שוקמו ונבנו שדות תעופה רבים. צי המטוסים מורכב ממטוסים תוצרת [[רוסיה]]. נמל התעופה הראשי במדינה הינו [[נמל התעופה סונאן]] שב[[פיונגיאנג]]שבפיונגיאנג.