|
'''הקונגרס היהודי האמריקאי''' (AJCONG)הוקם בשנתבשנות 1912[[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי אישים יהודים אמריקנים, כדוגמת [[לואיס דמביץ ברנדייס|לואיס ברנדייס]], [[פליקס פרנקפורטר]], [[לואי מרשל]], [[שמואל בלום]] ואחרים שהיו פקידי ציבור אמריקניים רמי מעלה (ברנדייס היה שופט שהתפרסם ב-1906 בסכסוך עובדי סדנאות-היזע בניו יורק; הוא ואחרים שימשו בתפקידים בכירים בממשל רוזוולט בשנות השלושים). הארגוןבראש הקונגרס היהודי עמד תחילה לואיס ברנדייס שנבחר בבחירות דמוקרטיות של הקהילה היהודית בארצות הברית. הוא הוקם מעטבשל לפניהרצון, בעיקר של יהודים יוצאי מזרח-אירופה, לייצוג דמוקרטי יותר של יהדות ארצות הברית, מאשר זה של [[מלחמתהוועד העולםהיהודי הראשונה- אמריקני]] ואיחד אתה"אריסטוקראטי". אז גם נבחר השם "קונגרס", בהיותו נושא אסוציאציות אמריקניות חיוביות. לאחר מלחמת העולם נוסף גם צורך קונקרטי לייצוג היהודים בוועידת השלום בפריס. ב – 1918 נערכו בחירות כל-ארציות בהשתתפות כ - 335,000 מצביעים. תחילה סוכם כי הארגון יתפזר לאחר סיום ועידת השלום. כאשר הגיע מועד הפיזור ב – 1920 החליטו חלק מן הארגונים היהודיים, בארצותבעיקר הברית.ארגוני בראשהמהגרים ממזרח אירופה וארגונים ציוניים, להקים קונגרס קבוע. הקונגרס, היהודיאשר עמדחדל לואיסלהיות ברנדייסאחרי שנבחרוועידת בבחירותהשלום דמוקרטיותגוף שלהמייצג הקהילהאת היהודיתמרבית בארצותיהדות הבריתארה"ב, שם לו למטרה לפעול הן בענייני יהודי ארה"ב, הן בענייני בניין הבית הלאומי וענייני יהדות העולם. AJCONG גילה נטייה ציונית מאז היווסדו, ובין ההוראות שניתנו ב - 1918 למשלחתו לוועידת השלום, היו כאלה הנוגעות ליישום הצהרת בלפור:
"עליהם לשתף פעולה עם נציגי ארגונים יהודיים אחרים, בייחוד עם ההסתדרות הציונית העולמית, לשם כך שוועידת השלום תכיר בשאיפות ובתביעות ההיסטוריות של העם היהודי בנוגע לא"י, ותצהיר שבהתאם להצהרת הממשלה הבריטית יכוננו בא"י תנאים מדיניים, מנהליים וכלכליים כאלה שיבטיחו, באפוטרופסות של בריטניה הגדולה, שתפעל מטעם ארגון של חבר-לאומים שעתיד להיווצר, את התפתחותה של א"י כקהילייה יהודית."
ציונות שמשה, בנוסף, עבור הקונגרס, כאבן שואבת מוצלחת לגיוס תומכיו. כך, לראש הארגון נבחר מ - 1930 הרב הרפורמי סטיבן ווייז שהיה גם נשיא הפדרציה הציונית האמריקנית.
הקונגרס היהודי האמריקאי פעל למימוש [[הצהרת בלפור]] ולהמשך קיומה האוטונומי של הציונות בארצות הברית. אחד מציוני הדרך של הקונגרס היהודי היה משלוח נציג יהודי ל[[חוזה ורסאי|שיחות השלום בוורסאי]], צרפת, לאחר מלחמת העולם הראשונה. לאחר [[ועידת לונדון]], 1920, החלו לעלות בעיות בנוגע לדרך פעולתו של הקונגרס היהודי והוחלט על פירוקו, דבר שלא בוצע. המחלוקת בין ההסתדרות הציונית העולמית לזו האמריקנית נסבה על אופן הפעולה ודרכי המימון של [[קרן היסוד]]. [[ההסתדרות הציונית העולמית]] דרשה שליטה מוחלטת בכסף שעתידה [[יהדות ארצות הברית]] לתרום ואילו ההסתדרות האמריקנית שאפה אמנם לממן את ה[[ציונות]], אך גם לנהלה כעסק. ברנדיס איים בקרע ו[[חיים ויצמן|ויצמן]], שהנהיג את ההסתדרות העולמית, הצליח להביא את יהדות ארצות הברית להצביע נגדו ב[[ועידת בילטמור]], 1921, בה הובס ברנדייס ונגוזה תוכניתו.
==לקריאה נוספת==
*אביתר פריזל, '''הון לאומי לבית לאומי'''
== ראו גם ==
|
