כתב יד ארפורט – הבדלי גרסאות

כתב היד כתוב על [[קלף]] בכתיבהב[[כתיבה אשכנזית|כתיבה ]] [[אשכנזים|אשכנזית]] מרובעת קדומה ביותר.{{הערה|1=ראו סקירה מורחבת על סגנון הכתב בדבריו של משה לוצקי, בתוך '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42019&st=&pgnum=6 מבוא לתוספתא]''' מאת [[שאול ליברמן]].}} הסגנון אף הוא סגנון אשכנזי, המאופיין ב[[כתיב מלא]] יתר על המידה. הסופר ממעט ב[[ראשי תיבות]] וב[[קיצור]]ים, וגם את ה[[מספר]]ים הוא מציין ב[[שם המספר|שמם]], ולא באמצעות [[ספרות עבריות]]. לחלק מהמילים (למעלה מ-700) אף נלווים [[ניקוד העברית בת ימינו|סימני ניקוד]], אולם הניקוד אינו משמר את ה[[הגייה|היגוי]] המקורי של הנוסח, אלא משקף את ה[[הגייה אשכנזית|היגוי של בני אשכנז]] באותה התקופה; ומאחר שההיגוי של בני אשכנז אינו מבדיל בין [[קמץ]] ל[[פתח (ניקוד)|פתח]] ובין [[צירה]] ל[[סגול]], השתמש ה[[נקדן]] בחמש [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] בלבד – [[פתח (ניקוד)|פתח]], [[צירה]], [[חולם]], [[שורוק]] ו[[חיריק]], וכמו כן לא נעשה שימוש ב[[חטף|חטפים]].

מ"ספר זיכרון" עתיק של העיר ארפורט אנו למדים כי {{ציטוטון|בשנת [[1362]] מכר הועד של העיר [[ארפורט|ערפורט]] מִסְפּר של "יודענביכער" <small>(ספרים עבריים)</small> בעד שלושים וארבע מרקים <small>(מטבע)</small>, הספרים האלה נמצאו מונחים באיזה פינה בבניין הוועד ונשארו לפליטה מן ה"[[אנטישמיות בימי המוות השחור|יודענשלאכט]]" <small>([[פרעות]] נגד היהודים)</small> משנת [[1349]]}}.{{הערה|1=Adolph Jaraczewsky, '''Die geschichte der Juden in Erfurt nebst noten urkunden, und inschriften aufgefundener leichensteine''', [http://books.google.com/books?id=ll8LAAAAIAAJ&vq=34%20mark&dq=Die%20Geschichte%20der%20Juden%20in%20erfurt&pg=PA33#v=onepage&q=&f=false ppp. 33-34]}} (בעקבות מגפת [[הדבר השחור]])

בשנת [[1868]] מפרסםפרסם ד"ר [[אדולף ירצ׳בסקיירצ'בסקי]] את ספרו על תולדות היהודים בארפורט, ובספרו הואושם מצייןציין כי ששהשישה עשר כתבי יד ששרדו מחורבן הקהילה היהודית מונחים בספריית הכנסייה ה[[אוונגליזם|אוונגליסטית]] ב[[ארפורט]],{{הערה|כיום: [[:de:Bibliothek des Evangelischen Ministeriums im Augustinerkloster Erfurt|Bibliothek des Evangelischen Ministeriums im Augustinerkloster Erfurt]].}} כשארוכי בין הכתבים ישנו '''כתב יד עתיק על ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]''' (מסומן: N:11 V:12). {{הערה|1=Adolph Jaraczewsky, '''Die geschichte der Juden in Erfurt nebst noten urkunden, und inschriften aufgefundener leichensteine''', [http://books.google.com/books?id=ll8LAAAAIAAJ&dq=Die%20Geschichte%20der%20Juden%20in%20erfurt&pg=PA117#v=onepage&q=&f=false p.117]}} חוקר [[המשנה]] ו[[התלמוד]], הרב [[זכריה פרנקל]], שעסק באותם ימים בעבודת על חקרבחקר הירושלמי שש על הבשורה, ולצורך כך הוא השיג את רשות הספרייה לעיין בכתב היד – ונדהם בראותו כי אין זה כלל כתב יד על הירושלמי, אלא כתב יד עתיק של התוספתא. את ממצאיו הוא פרסם בשנת [[1870]] בהקדמה לספרו "מבוא לירושלמי".{{הערה|1=זכריה פרנקל, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33101&st=&pgnum=3&hilite= '''מבוא לירושלמי''', עמ' 3].}}

ואכן, בשנת [[1870]] רושם ד"ר וינקְלֶר (Winkler), ה[[ספרן]] של הספרייה האוונגלסטית באותם ימים, על דף הכריכה של כתב היד כי "כתב יד זה נחשב תמיד להיות כתבלכתב יד של ה[[ירושלמי]], אולם לאחר עיון מדוקדק נקבע כי הוא כתב יד של ה[[תוספתא]]".{{הערה|1={{ציטוטון|1={{מונחון|Nach|לאחר, על אף}} {{מונחון|allgemeiner Annahme|הסכמה כללית}} [[התלמוד הירושלמי|der jerusalemitische Talmud]].{{ש}}

בשנת [[1879]] מכרה הכנסייה האוונגלית את אותם כתבי יד היהודיים שברשותה לידי [[ספריית המדינה בברלין]], תמורת 5,000 מרקים[[מרק גרמני|מרק]]ים. {{הערה|[http://134.76.163.162/fabian?Evangelisches_Ministerium_Zu_Erfurt תיאור המכירה] באתר הספרייה, רשומה 1.15.}} ושםשם הוא שמור עד היום, (Or. fol. 1220).{{הערה|פרטים מלאים של כתב היד בספרייה: '''ברלין - ספרית המדינה 1220 FOL.OR''' (וב[[גרמנית]]: ''Berlin - Staatsbibliothek (Preussischer Kulturbesitz) Or. fol. 1220''.}} מיזם משותף עם [[הספרייה הלאומית]] של [[ישראל]] מציע גישה מקוונת לכתב היד, ושיטוט בו לפי מסכתות, פרקים והלכות.

ר' [[משה שמואל צוקרמנדל]], תלמידו של [[זכריה פרנקל]], שנוכח לראשונה שזהו כתב יד של התוספתא, לקח על עצמו את המשימה להוציא לאור מהדורה מדעית של התוספתא שתתבסס על כתב היד העתיק. לצורך כך הוא נעזר בד"ר אדולף ירצ׳בסקיירצ'בסקי, ששהה באותם ימים בארפורט, שהעתיקאשר העתיק עבורו חלקים מכתב היד. מאוחר יותר הוא הצליח להשיג את היד בהשאלה למשך שלושה חודשים, בהם הואשבמהלכם רשם את כל ההבדלים שבין נוסח כתב היד לבין הנוסחים האחרים שהיו נפוצים בדפוס. את מהדורתו הוציא לאור צוקרמנדל בשנת [[1877]], ועליהוהיא זו שעליה התבססו המדפיסים של [[ש"ס וילנא]] עשור לאחר מכן, במהדורתם הידועה.