מוג'יר א-דין – הבדלי גרסאות

בין השנים [[1495]] - [[1496]] כתב מוג'ר א-דין את ספרו החשוב "תולדות ירושלים וחברון" (בתעתיק מדויק מערבית: אלאנס אלג'ליל בתאריח' אלקדס ואלח'ליל, בערבית: الأنس الجليل بتاريخ القدس والخليل). הוא מדווח בדיוק רב על הטופוגרפיהה[[טופוגרפיה]] של ירושלים, על המוסדות שפעלו בה, בנייניה המרכזיים, רחובותיה ושווקיה. בנוסף הוא מתבל את דבריו במסורות, אגדות ואמונות שרווחו בתקופתו. לעתים הוא מביא דברים מכלי שני, אך תמיד מוסר את מקורותיו. בעיקר חשוב למוג'יר א-דין לבסס את קדושתה של העיר דרך סיפורים על קדושים וחכמי דת שפעלו בה. הספר חשוב ביותר להכרת חיי הרוח והמבנה הפיזי של [[ירושלים בתקופה הממלוכית]], עם זאת יש בו כדי לתת תמונה מעוותת בקשר למעמדה של ירושלים באותה התקופה. לפי גודש המידע, ניתן להבין כי ירושלים הייתה העיר החשובה ביותר בארץ, ולא היא.