הסכם רוטציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת קישור חיצוני |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==הסכמי רוטציה בישראל==
המסגרות הפוליטיות בישראל גורמות לקבוצות מיעוט להתאחד יחד בריצה משותפת ל{{ה|כנסת}} ולמועצות הרשויות המקומיות על מנת להבטיח את מעבר [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] וקבלת ייצוג במוסדות הנבחרים. על מנת להרחיב את מספר הקבוצות המקבלות ייצוג בכנסת, מקובל במפלגות הקטנות לקיים הסכמי רוטציה על פיהם באם יתקבלו רק מספר מסויים של מנדטים, יתפטר אחד מאלו שנכנסו לכנסת באמצע הקדנציה על מנת לאפשר לבא בתור ברשימה שלא נכנס לכנסת, להכנס גם הוא לכנסת.
הסכמי רוטציה מקובלים בעיקר במפלגות הערביות והחרדיות בהן החברה מחולקת לפלגים רבים הדורשים ייצוג.
===המפלגות הערביות===
במפלגות הערביות כמו [[הרשימה הערבית המאוחדת (הכנסת השמינית)|הרשימה הערבית המאוחדת]]<ref>אין מדובר ב[[הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם)|רשימה הערבית המאוחדת (רע"ם)]] (שהוקמה לקראת הכנסת ה-14) אלא בסיעה קודמת בשם זה.</ref> ו[[הרשימה הערבית לבדואים וכפריים]], ששימשו כמפלגות לווין של המערך ו[[מפא"י]], הייתה נהוגה רוטציה. על מנת לאפשר למספר נציגים לכהן בכנסת, נהוג היה שח"כ מכהן מתפטר מתפקידו והבא בתור ברשימה, מושבע לכנסת במקומו.
ב[[הכנסת התשיעית|כנסת התשיעית]] נבחר השייח [[חמאד אבו רביעה]] במסגרת "רשימה הערבית המאוחדת" במקומו של [[סיף-אלדין אל-זועבי]], תוך הסכמה על רוטציה עם השייח [[ג'בר מועדי]]. אולם בשל העובדה שאבו רביעה לא התפטר מתפקידו כעבור שנתיים, על מנת לאפשר למועדי להיכנס לכנסת בשנת [[1981]], נרצח על ידי בניו של מועדי.▼
ב{{ה|כנסת השבע עשרה}} הוצב [[עבאס זכור]] במקום הרביעי ברשימת [[רע"מ-תע"ל]], כנציג [[התנועה האסלאמית בישראל|התנועה האסלאמית]]. לפי הסכם רוטציה, נקבע כי אם תזכה הרשימה בארבעה מנדטים, יפנה זכור את מקומו לבא בתור ברשימה, סלמן אבו אחמד, בחלוף "שנה וחצי עד שנתיים, כאשר תקופה זו תיקבע על פי החלטתו של ראש התנועה האיסלמית באותו מועד, לאור ההערכות לגבי תקופת כהונתה של הכנסת". ראש התנועה, [[אברהים צרצור]] קבע את המועד, אך זכור סירב לפנות את כסאו. בעקבות זאת, הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]], שקבע בפסק דינו כי אף שיש צדק עם העותרים, אין בסמכותו להורות לחבר הכנסת להפסיק לכהן בה<ref>{{כ}}[http://elyon1.court.gov.il/files/07/210/089/o09/07089210.o09.htm בג"ץ 8921/07] '''מפלגת האיחוד הערבי ואח' נ' ח"כ עבאס זכור'''</ref>. זכור הודח מהתנועה האסלאמית וב{{ה|בחירות לכנסת ה-18}} התמודד ברשימת [[בל"ד]].▼
===המפלגות החרדיות===
שורה 32 ⟵ 30:
:* לקראת '''[[הבחירות לכנסת ה-17]]''' - סמוך למועד הגשת הרשימות, פורסם כי למרות הפילוג בכנסת ה-16, תתמודנה אגודת ישראל ודגל התורה, שוב במסגרת הרשימה המשותפת, "יהדות התורה". המקומות הראשון, השלישי והחמישי, המשוריינים לאגודת ישראל נתנו ל: [[יעקב ליצמן]], [[מאיר פרוש]] ושמואל הלפרט. ואילו במקום השישי היה אמור להיות מוצב [[ישראל אייכלר]], נציג חסידות בעלזא שהתבקש לחתום על הסכם רוטציה בינו לבין נציג דגל התורה, [[אורי מקלב]], שהוצב במקום השביעי. אנשי החסידות התנגדו לכך נמרצות, מאחר שלטענתם כבר קיימו רוטציה במהלך הכנסת ה-16 ועתה הרוטציה אמורה להתקיים על ידי נציג סיעה אחרת באגודת ישראל. אולם, המשא ומתן התוך מפלגתי באגודת ישראל הגיע למבוי סתום ולפיכך לא נכלל אייכלר ברשימה, ובמקומו הוצב במקום השישי [[יעקב כהן (חבר כנסת)|יעקב כהן]], איש חסידות גור וחבר מועצת העיר [[בני ברק]].{{ש}}ההסכם אכן קויים ב[[הכנסת ה-17|כנסת ה-17]], כאשר ב-[[31 ביולי]] [[2008]], פרש מהכנסת יעקב כהן נציג [[הסיעה המרכזית]] באגודת ישראל, על מנת לפנות את מקומו לאיש דגל התורה הרב אורי מקלב.
==בעיות בקיום הסכמי רוטציה==
===ועדות הכנסת===▼
לקראת [[הבחירות לכנסת השנייה]] חתמו [[אברהם יהודה גולדראט]] והרב [[קלמן כהנא]] על הסכם רוטציה על פיו באם תקבל המפלגה רק שני מנדטים יתפטר זה שנבחר מהכנסת לאחר תום מחצית הקדנציה. אולם כשהגיע המועד לביצוע הרוטציה נשתנו הנסיבות, שכן גולדראט היה מהמתנגדים לישיבה בממשלה, בעוד כהנא היה סגן שר החינוך. בעקבות זאת הורתה מזכירות פועלי אגודת ישראל לקלמן כהנא שלא לפרוש מהכנסת, בטענה שיחסי הכוחות במפלגה השתנו והרוטציה אינה רלוונטית. גולדראט ביקש לתבוע את כהנא בדין תורה בפני הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], אולם חזר בו <ref>{{דבר||מזכירות פאג"י על ענין גולדרט|1954/01/04|00411|4 בינואר 1954|}}</ref><ref>{{דבר||מסקנות הוע' לענין גולדרט|1954/01/10|00449|10 בינואר 1954|}}</ref>. על פי דיווחים בעיתונות, שהוכחשו על ידי [[בנימין מינץ]], שילם [[קלמן כהנא]] 7000 לירות פיצויים לגולדראט על שלא מילא את הסכם הרוטציה. בינואר 1954 השמועות גררו גינוי מקיר לקיר ב[[ועדת הכנסת]] <ref>{{דבר||פרטים נוספים ב"ענין גולדראט"|1954/01/05|00408|5 בינואר 1954|}}</ref><ref>{{דבר||ועדת הכנסת מגנה מיקוח כספי על מנדטים|1954/01/06|00110|6 בינואר 1954|}}, {{דבר||המשך הידיעה|1954/01/06|00202||}}</ref> ואף עלו דרישות לחקירה של הכנסת ואף לחקירה פלילית בנושא.
▲ב[[הכנסת התשיעית|כנסת התשיעית]] נבחר השייח [[חמאד אבו רביעה]] במסגרת "רשימה הערבית המאוחדת" במקומו של [[סיף-אלדין אל-זועבי]], תוך הסכמה על רוטציה עם השייח [[ג'בר מועדי]]. אולם בשל העובדה שאבו רביעה לא התפטר מתפקידו כעבור שנתיים, על מנת לאפשר למועדי להיכנס לכנסת בשנת [[1981]], נרצח על ידי בניו של מועדי.
▲ב{{ה|כנסת השבע עשרה}} הוצב [[עבאס זכור]] במקום הרביעי ברשימת [[רע"מ-תע"ל]], כנציג [[התנועה האסלאמית בישראל|התנועה האסלאמית]]. לפי הסכם רוטציה, נקבע כי אם תזכה הרשימה בארבעה מנדטים, יפנה זכור את מקומו לבא בתור ברשימה, סלמן אבו אחמד, בחלוף "שנה וחצי עד שנתיים, כאשר תקופה זו תיקבע על פי החלטתו של ראש התנועה האיסלמית באותו מועד, לאור ההערכות לגבי תקופת כהונתה של הכנסת". ראש התנועה, [[אברהים צרצור]] קבע את המועד, אך זכור סירב לפנות את כסאו. בעקבות זאת, הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]], שקבע בפסק דינו כי אף שיש צדק עם העותרים, אין בסמכותו להורות לחבר הכנסת להפסיק לכהן בה<ref>{{כ}}[http://elyon1.court.gov.il/files/07/210/089/o09/07089210.o09.htm בג"ץ 8921/07] '''מפלגת האיחוד הערבי ואח' נ' ח"כ עבאס זכור'''</ref>. זכור הודח מהתנועה האסלאמית וב{{ה|בחירות לכנסת ה-18}} התמודד ברשימת [[בל"ד]].
:*'''בכנסת ה-17''' העבירה חברת הכנסת [[שלי יחימוביץ']] את ראשות [[הוועדה לזכויות הילד]] בכנסת לחברת הכנסת [[נדיה חילו]]. הרוטציה הייתה בעקבות הסכם פנים מפלגתי ב[[עבודה-מימד|מפלגת העבודה]].
שורה 38 ⟵ 44:
:* באותה הכנסת, בוצע הסכם רוטציה פנים מפלגתי זהה על ראשות וועדת הכלכלה, בין [[משה כחלון]] מהליכוד, שפינה את מקומו בראשות הוועדה לחבר סיעתו [[גלעד ארדן]].
בממשלות [[ממשלת ישראל העשרים ואחת|העשרים ואחת]] ו[[ממשלת ישראל העשרים ושתיים|העשרים ושתיים]] ב[[הכנסת האחת עשרה|כנסת האחת עשרה]], התקיימה רוטציה בתפקיד [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] בין [[שמעון פרס]] ו[[יצחק שמיר]].
| |||