XLA – הבדלי גרסאות

'''XLA''' הינההיא [[תסמונת]] [[גנטיקה|גנטית]] נדירה שגורמת ל[[כשל חיסוני|חסך חיסוני]]. נקראת גם אגאמהגלובולינמיה מסוג ברוטון (משמעות השם: א=אין, גאמהגלובולין=[[נוגדן]]) . חולי XLA לא מסוגלים לייצר [[לימפוציט B|לימפוציטים B]] בשלים. תאי B הינםהם חלק מ[[מערכת החיסון]] ותפקידם התקין הוא ייצור נוגדנים (המכונים גם אימונוגלובולינים) אשר מגנים על הגוף מפני זיהומים (התגובה ההומוראלית של מערכת החיסון). חולים עם ב-XLA בלתי מטופלשאינם הינםמטופלים מועדים לזיהומים קשים ולעתים אף מסכני חיים. חולים לרב סובלים כבר מגיל ינקות מזיהומים חוזרים, לרב [[חיידקים|חיידקיים]]. XLA הינההיא תסמונת ב[[תאחיזה לכרומוזום X]] ולפיכך מוגבלת כמעט לחלוטין לחולים זכרים. שכיחותה באוכלוסייה היא 1 ל-100,000 ילודים זכרים ואין לה שיוך למוצא אתני כלשהו. XLA מטופלת על ידי עירוי תקופתי לכל החיים של [[נוגדן תוך ורידי|נוגדנים תוך ורידיים]] (IVIG). הטיפול בנוגדנים אינו יכול להשיב את הלימפוציטים B החסרים לחולים, אולם הוא מסייע להם להפחית את כמות ועוצמת הזיהומים הודות ל[[חיסון הסביל]] לו הם זוכים מהטיפול.

XLA נגרם על ידי מוטציה על גבי [[כרומוזום X]] בגן יחיד שהתגלה בשנת 1993 ונקרא Btk. תגלית התסמונת XLA על ידי ד"ר [[אוגדן ברוטון]] היוותה פריצת דרך, במאמר שפרסם ב-1952 ובו תיאר ילד שאינו מסוגל לייצר נוגדנים למחלות ילדים שכיחות ולזיהומים. מאמרו של ברוטון הינו התיאור המדעי הראשון של תסמונת חסך חיסוני כלשהי. XLA מקוטלגתמסווגת ביחד עם חסכים חיסוניים אחרים על בסיס גנטי כ[[כשל חיסוני|חסך חיסוני ראשוני]] (primary immunodeficiency disorder).

הגן Btk, הקרוי על שם מגלה תסמונת (Bruton's tyrosine kinase), משמש תפקיד חיוני להבשלה התקינה של לימפוציטים B ב[[מחמוח עצם|מוח העצם]] וכאשר עובר גן זה מוטציה, לימפוציטים B בלתי בשלים לא מסוגלים להשלים את התפתחותם לתאים בשלים ולא מסוגלים לעזוב את מחמוח העצם אל זרם ה[[דם]]. התסמונת הינההיא ב[[תאחיזה]] לכרומוזום X (הגן הגורם לה מצוי על [[כרומוזום X]]) והיא מוגבלת כמעט לחלוטין לחולים זכרים, בנים לנקבות בריאות הנושאות את הגן למחלה. הסיבה לכך היא שלזכרים יש רק עותק יחיד של כרומוזום X לעומת נקבות אשר להם יש שני עותקים, והעותק התקין יכול אצלן לפצות על קיומו של העותק הפגום. לנשים נשאיות יש סיכוי של 50% להביא בן חולה ב-XLA.

בדיקת דם גנטית מאפשרת בנוסף לאבחן את המוטציה המדויקת בגן Btk, אולם בשל נדירות התסמונת ומחירה היקר של הבדיקה, אין היא מקובלת כבדיקת דם שגרתית בכל הריון. לנשים בעלות חולי XLA במשפחתן מומלץ להתייעץ בשירותי [[ייעוץ גנטי]] לפני ההריוןההיריון.

הטיפול השכיח ביותר ב-XLA הינוהוא עירוי תקופתי של [[נוגדן תוך ורידי|נוגדנים תוך ורידיים]] (IVIG) כל 3-4 שבועות. עירוי זה הינו תוצר של דם אנושי של נוגדנים מסוג [[IgG]] המופק מאלפי מנות דם. העירוי לא מרפא את חולי ה-XLA אולם מגדיל את תוחלת ואיכות חיי המטופלים על ידי [[חיסון סביל]] וחיזוק מערכת החיסונית שלהם. עם עירוי נוגדנים יכולים חולי ה-XLA לחיות חיים בריאים למדי. על מטופל לשאוף למצב בו רמות נוגדנים מסוג [[IgG]] עולים על ערך של 800mg/Kg. המינון מבוסס על משקלו של המטופל ורמות הנוגדנים שלו. כלל האצבע של מינון הוא 1g נוגדנים בעירוי לכל 2kg ממשקל גוף המטופל.

זריקות נוגדנייםנוגדנים תוך שריריים-שריריות (IMIG) היו מקובליםמקובלות לפני שטיפול העירוי הורידי היה בנמצא, אולם אלו הינן פחות יעילות והרבה יותר כואבות ולכן טיפול זה אינו מקובל כיום.

אנטיביוטיקה הינההיא טיפול משלים מקובל לחולי XLA. טיפול אנטיביוטי מקומי (טיפות ומשחות) עדיפות על טיפול סיסטמי (כדורים) לטיפולים ממושכים, אם הדבר אפשרי.

אחת ההבטחות לעתיד בטיפול ב-XLA הינוהיא [[ריפו גני|תרפיה גנטית]] אשר יכולה תאורטית לרפא XLA. טכנולוגיית התרפיה הגנטית מצויה עדיין בחיתוליה ועשויה לגרום לסיבוכים קשים כגון [[סרטן (מחלה)|סרטן]] ואף מוות. כמו כן, טרם ידועות תגובות ארוכות טווח לתרפיה גנטית.

חולי XLA רגישים באופןבמיוחד מיחוד לוירוסיםלווירוסים ממשפחות ה-[[Enterovirus]] ובמיוחד לוירוסיםלווירוסים: פוליו, [[coxsackie virus]] (מחלת היד, רגל ופה) ו-[[Echoviruses]]. וירוסים אלו עשויים לגרום נזקים חמורים [[מערכת העצבים המרכזית]] כגון chronic encephalitis, [[דלקת קרום המח]] ומוות. תרופה אנטי-ויראלית נסיוניתניסיונית בשם pleconaril יעילה כנגד וירוסים ממשפחת ה-[[picornaviruses]]. חולי XLA ככול הנראה עמידים, מאידך, לוירוס ה-EBV (הגורם ל[[מונונוקליאוזיס]] - "מחלת הנשיקה]]") מכיוון שהוירוסשהווירוס זקוק ללימפוציטים B החסרים בגוף החולה.

תסמונת ה-XLA המכונה גם אגאמהגלובולינמיה, דומה לתסמונת חסך חיסוני ראשונית בשם [[CVID]] המכונה גם היפוגאמהגלובולינמיה ומבחינה רפואית התסמינים והטיפול בהן זהה. אולם בעוד ש-XLA הינההיא תסמונת מולדת, שהבסיס הגנטי שלה אופיין היטב, CVID עשוי להווצרלהיווצר במהלך חייו הבוגרים של החולה, והסיבות לחולי טרם ידועות. XLA גם זוהתה בעבר בטעות עם מחלת ה-[[SCID]], מחלת חסך חיסוני חמורה בהרבה ("ילדי בועה").