כתב יד ארפורט – הבדלי גרסאות

כתב היד כתוב על [[קלף]] ב[[כתיבה אשכנזית|כתיבה ]] [[אשכנזים|אשכנזית]] מרובעת קדומה ביותר.{{הערה|1=ראו סקירה מורחבת על סגנון הכתב בדבריו של משה לוצקי, בתוך '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42019&st=&pgnum=6 מבוא לתוספתא]''' מאת [[שאול ליברמן]].}} הסגנון אף הוא סגנון אשכנזי, המאופיין ב[[כתיב מלא]] יתר על המידה. הסופר ממעט ב[[ראשי תיבות]] וב[[קיצור]]ים, וגם את ה[[מספר]]ים הוא מציין ב[[שם המספר|שמם]], ולא באמצעות [[ספרות עבריות]]. לחלק מהמילים (למעלה מ-700) אף נלווים [[ניקוד העברית בת ימינו|סימני ניקוד]], אולם הניקוד אינו משמר את ה[[הגייה|היגוי]] המקורי של הנוסח, אלא משקף את ה[[הגייה אשכנזית|היגוי של בני אשכנז]] באותה התקופה; ומאחר שההיגוי של בני אשכנז אינו מבדיל בין [[קמץ]] ל[[פתח (ניקוד)|פתח]] ובין [[צירה]] ל[[סגול]], השתמש ה[[נקדן]] בחמש [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] בלבד – [[פתח (ניקוד)|פתח]], [[צירה]], [[חולם]], [[שורוק]] ו[[חיריק]], וכמו כן לא נעשה שימוש ב[[חטף|חטפים]].

 

 

נוסח התוספתא נפרס על פני 222 דפים, משני צִדי הדף, ובסך הכול 443 עמודים. הקלף משורטט מצידו האחד (כנהוג, לצורך שמירה על שורות ישרות), אולם הוא משורטט בצפיפות יתירה, ויש בכך כדי לרמוז על יוקר הקלף באותם ימים. כתב היד פותח בכותרת [[ברכה]] {{ציטוטון|בשם י"י <small>(אדוני)</small> נעשה ונצליח}}, ולאחריה באים ברהיטות פרקי התוספתא, כאשר בין [[הלכה]] להלכה השאיר הסופר מרווח ברור, ובסיומו של כל פרק השאיר הסופר מרווח של שורה עם הכיתוב {{ציטוטון|סליק פירקא}} ("הסתיים הפרק"). בסיום מסכת הותיר הסופר מרווח כפול של שתי שורות, עם הכיתוב {{ציטוטון|סליק פירקא וסליק מסכתא}} ("הסתיים הפרק והסתיימה המסכת"). ובסיום הסדר מכריז הסופר {{ציטוטון|סליק פירקא וסליק מסכתא וסליק סדר ... אתחיל סדר .... בעזרת [[אלוהים (יהדות)|שדי]]}}. אין בכתב היד מספור של הפרקים או של ההלכות כפי שיש במהדורות ה[[דפוס|מודפסות]], שכן מספור זה הוא פיתוח מאוחר יחסית.