הארי סטאק סאליבן – הבדלי גרסאות

כבר בגיל 16 החל סאליבן ללמוד [[פיזיקה]] ב[[אוניברסיטת קורנל]] בניו יורק. סיים לימודי [[רפואה]] ב-[[1917]] בקולג' ב[[שיקגו]]. תחילה עבד כ[[רופא]] ב[[צבא ארצות הברית]], ובהמשך עבר ל[[פסיכיאטריה]]. הוא ניסה לטפל בחולים [[סכיזופרניה|סכיזופרניים]] ששהו בבית החולים הפסיכיאטרי בו עבד ב[[וושינגטון]], באמצעות [[פסיכואנליזה]] - דבר שלא היה מקובל בתקופתו, בשל ההנחה של [[פרויד]] ואחרים כי מחלות [[פסיכוזה|פסיכוטיות]] לא ניתנות לטיפול פסיכואנליטי. למרות זאת, סאליבן הצליח לטפל בחולים אלו, באמצעות יצירת קשר ואמון איתם ויחסי [[העברה (פסיכולוגיה)|העברה]] טיפוליים שתרמו לשיפור מצבם. הוא טען כי יחסיהם עם הוריהם וסביבתם היוו גורם משמעותי במחלתם, ולכן טיפול בגורם זה באמצעות יצירת קשר העברה בינאישי חיובי עם המטפל, מרכזי גם בריפויים.

 

בין [[1936]] ל-[[1947]] עמד בראש בית הספר לפסיכיאטריה בוושינגטון, בו הוקנתה הכשרה פסיכיאטרית לבעלי מקצועות טיפוליים שונים מחוץ לתחום הרפואה. ב-[[1938]] ייסד והיה עורך כתב העת המדעי "Psychiatry", בו פורסמו מאמרים חדשניים שניסו לערער את הנחות הפסיכיאטריה והפסיכואנליזה הקלאסיות.