מיקוריזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: ko:균근 |
מכניס תבנית: {{אנציקלופדיה ynet}}x1 [JS] |
||
שורה 1:
'''מיקוֹריזה''' (mycorrhiza) היא [[מוטואליזם]] (הדדיוּת) בין [[תפטיר]] של [[פטרייה]] ובין [[שורש (בוטניקה)|שורשי]] ה[[צמח]].
מקור השם ב[[יוונית]]: ''מיקו'' פירושו '''פטרייה''', ''ריזה'' פירושו '''שורש'''.
[[קובץ:Mycorrhizal_root_tips_(amanita).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תפטיר של פטרייה מסוג Amanita מסביב לקצוות שורשי צמח]]
רוב הפטריות מקיימות קשר מסוג זה, וקשר זה תורם לשני הצדדים. הפטרייה נהנית מספיגת הפחמימות מהצמח הפונדקאי בעוד הצמח סופג מינרלים מתפטיר הפטרייה. קורי התפטיר מכסים שטח פנים גדול וקולטים מינרלים חיוניים לצמחים. מרבית הצמחים אינם מתפתחים היטב בלי מיקוריזות, ועל כן חקלאים בדרך כלל מוסיפים נבגי פטריות לדשנים בתוספת ל[[גיברילין|ג'יברלינים]] ו[[אוקסין|אוקסינים]].
הזרימה הציטופלסמית של המיקוריזה מהירה בהרבה מאשר הלחץ האוסמטי הרגיל של השורשים ולכן המיקוריזה יכולה להעביר בין שורש לשורש מינרלים וחומרים חיוניים אחרים במהירות. המעבר של מינרלים עולה לפטרייה באנרגיה, כ"תשלום" הצמח מעביר לה סוכרים מהפוטוסינתזה ותוצרים אחרים כמו [[עמילן]], [[ליפיד]]ים ו[[חלבון|חלבונים]] משורשי הצמח. כמו כן, הפטרייה מגנה על הצמח ממחלות ופתוגנים באדמה.
נהוג לחלק את המיקוריזות לשני סוגים עיקריים:
שורה 10:
'''אקסומיקוריזות''', שבהן הקורים אינם חודרים לשורשים אלא גדלים ברשת צפופה סביבם. מיקוריזות כאלו נפוצות באזורים ממוזגים, והן מגדילות את עמידותם של העצים בפני השינויים העונתיים.
'''אנדומיקוריזות''' נפוצות בהרבה מאשר האקסומיקוריזות, הן נוצרות בכ-80% מהצמחים ה[[וסקולריים|ווסקולריים]]. בהן הקורים חודרים לתוך השורשים ורק כ2-3 סנטימטרים של תפטיר יוצאים החוצה לקרקע. דבר זה מאפשר חיבור עמוק יותר בין תאי הצמח לתפטיר אך הוא בא במחיר שטח הפנים שיכלו להשיג באקסומיקוריזה.
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=מיקוריזה#מִיקוֹרִיזָה|שם ויקימילון=מִיקוֹרִיזָה}}
*
* י. ספרונוב, [http://www.tau.ac.il/~ecology/virtau/safronov/mycorrhiza.htm תפקוד המיקוריזה - היתרונות לצמחים בטבע].
| |||