מרד 1682 – הבדלי גרסאות

למציאת הפתרון הוצע לארגן דיון פתוח על ה[[כיכר האדומה]]. הנסיך חובאנסקי תמך ברעיון הדיון הפתוח. [[פטריארך]] התנגד לדיון על הכיכר כי הבין שמהלך הדיון יהיה תלוי בהתנהגות ההמון שצפוי להתאסף בכיכר ולא בטענות הצדדים. הוא הציע לארגן את הדיון בחדרי הארמון. סופיה תמכה ברעיון קיום הדיון בארמון. כטענה לכך היא ציינה שהיא בעצמה עם קרובי המשפחה מעוניינת להיות נוכחת בדיון ולא סביר שהם השתתפו בדיון בכיכר הפתוח. ב-[[5 ביולי]] [[1682]] הדיון אכן נערך בשטחי הארמון. תוך זמן קצר הדיון נהפך להיות לא ענייני וקולני. מתנגדי הרפורמה עזבו את הדיון, והודיעו להמון שהמתין בכיכר על הניצחון המוחץ. באותו זמן, סופיה הודיע לנציגי החיילים שהיו בארמון שמתנגדי הרפורמה לא נתנו שום טענה רצינית ולא יתכןייתכן שרפורמה שנתמכה על ידי הצארים הקודמים לא נכונה. היא גם עיימה על החיילים שהיא עלולה לעזוב את מוסקבה ולחזור עם צבא מתנדבים. לאור הנאום שלה, החיילים תפסו חלק ממתנגדי הרפורמה והרגו אותם. לעומתם, הנסיך חובאנסקי המשיך בתמיכתו במתנגדי הרפורמה.

שלב זה, בו הממשל היה תלוי ברצון החיילים במוסקבה נמשך עד ל[[19 באוגוסט]]. בהתאם למסורת, באותו יום היה צריך להתקיים טכסטקס דתי בהשתתפות משפחת הצאר. במסגרת הטכסהטקס הפמליה הייתה צריכה לעזוב את [[הקרמלין]] ולהגיע למנזר מחוץ לעיר. בפמליית הטכסהטקס השתתפו שני הצארים, שני אלמנות של [[אלכסיי הראשון, צאר רוסיה|אלכסיי הראשון]], קרובי המשפחה ונסיכת סופיה בעצמה. הפמליה קיבלה הגנה מיחידות צבא שלא תמכו במרד. עם עזיבת העיר, הם שינו את המסלול והגיעו לקרבת [[לאוורת השילוש-סרגייב]] בכוונה לעשות ממנו מרכז שלטוני חדש. בספטמבר התאספו סביבם [[בויאר|בויארם]] ויחידות צבא נוספות. מהלך זה הדאיג את נסיך חובאנסקי והוא החליט להגיע לנסיכת סופיה לקראת [[17 בספטמבר]] שזה היה יום הולדת שלה. בדרך הוא ובנו נעצרו והובאו לחצר. תוך זמן קצר הם הואשמו בניסיון להפיכה שלטונית והוצאו להורג. סופיה הודיע על אספת צבא מתנדבים לצורך הסדרת סדר בבירה.

בתחילת נובמבר [[1682]] חצר הצאר חזר ל[[מוסקבה]]. נטליה נרישקינה ובנה [[פטר הגדול]] לא חזרו לבירה. הם עברו להתגורר בכפר פראוברז'נסקי תחת שמירת החיילים הנאמנים. [[פטר הגדול]] בעצמו היה מגיע לבירה רק לצורך השתתפות בטכסיםבטקסים הנדרשים.