ר"ג קולינגווד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: תוכנית; תיאר; |
||
שורה 4:
==ביוגרפיה==
קולינגווד נולד בקרטמל (Cartmel) ב[[לנקשייר]], בנו של חוקר האמנות ו"ג קולינגווד, ולמד בבית ספר רוגבי (Rugby School) ובקולג' [[אוניברסיטת אוקספורד]], שם הוא למד
קולינגווד היה עמית בפמברוק במשך 15 שנים עד שהתמנה לפרופסור המופקד על ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] על שם ויינפלט לפילוסופיה מטפיזית בקולג' מגדלן, אוקספורד. הוא היה תלמידו היחידי של הברפילד (F. J. Haverfield) ששרד את מלחמת העולם הראשונה. קולינגווד הושפע בעיקר מהאידאליסטים האיטלקים Croce, Gentile and Guido de Ruggiero, האחרון היה גם חברו הקרוב. הוא הושפע מאוד גם מהגל, קאנט, ויקו, , F. H. Bradley and J. A. Smith. מקור השפעה חשוב אחר היה אביו, ה.ג. קולינגווד, פרופסור לאמנויות יפות באוניברסיטת רידינג וסטודנט של Ruskin.
שורה 14:
קולינגווד ראה בהיסטוריה "זיכרון" של "החשיבה" של הדמויות ההיסטוריות החשובות. קולינגווד תהה האם יכולה לשני אנשים שונים להיות אותה המחשבה ולא רק אותו התוכן והסיק ש"אין שום תאוריה עמידה של הזהות האישית" שתמנע את קיומה של דוקטרינה כזו.
בספרו "עקרונות האמנות" (Principles of Art) סבר קולינגווד (בעקבות Croce) שיצירות אמנות הן ביסודן ביטויים של רגשות. הוא
"מהות המושג היא... רעיון הקהילה כבעלת שלטון עצמי, בכך שהיא מטפחת את הביטויים החופשיים של כל הדעות הפוליטיות שמתגבשות בתוכה, ומביאה בכל מיני אמצעים להפחתת ריבוי הדעות הללו והפיכתם לאחדות."
<ref>R. G. Collingwood (2005). "Man Goes Mad" in The Philosophy of Enchantment. Oxford University Press, 318. </ref>
| |||